שכי כרמלי טכנאי מחשבים
22 מאי ,2022

דבר העורך

אני מכריז בזאת על הקמת מגזין חדש בארץ ישראל!
בתקופה שבה התקשורת והמדיה המרכזית חוטאים לתפקידם אין זה פלא שנוצרות פלטפורמות חדשות אלטרנטיביות שמאפשרות מידע שלא מגיע משום מקום ממוסד.

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

דבר העורך הראשון של "לבריאות- מגזין שעושה שכל".

ידוע לי על כמה יוזמות מלבד זאת שלי: ממי גולן פותח עיתון, יפה שיר רז חברה לאדם אטיאס ויריב המר ויצרו את זמן אמת, ויש עוד מלא גופים אחרים שכבר עובדים זמן רב כמו עיתונות אזרחית, רדיואקטיוי, האמת על הקורונה, ללא צנזורה, knowhere, WeAct, ואני מניח שיש עוד שאולי אני אפילו לא מכיר. גם אני חשתי צורך להקים אלטרנטיבה לתקשורת הישראלית. תקשורת שעסוקה בהפחדה, בחרדות, בסילופים, בהטעיות, בשקרים ובהסתה פרועה.

התקשורת בישראל הפכה מכלב השמירה של הדמוקרטיה לצ'יוואווה צעצוע של הדיקטטורה הרפואית.

אנחנו מציעים אלטרנטיבה- מגזין אינטרנטי שמאפשר שיח, מעודד דיון, שואל שאלות, מציג עובדות. ברצינות עם מאמרים מעניינים, כתבות דוקו, ריאיונות ואולי אפילו תכניות אולפן בהמשך. אבל גם בכיף, בהומור ובסאטירה. אחרי הכל חסר לנו מזה. ארץ נעדרת מהמסך בביקורת שלה על החיסונים וניהול משבר הקורונה, אלא אם זה לנסות לבזות ולהשפיל כל מי שלא חושב כמו שנאמר לו לחשוב. שליין נעלם לכוך שלו בקומה התחתונה וקיבל צעצוע חדש לשחק איתו, רק שלא יפריע לאמא במשרד התחבורה. זהו-זה מתוקים אבל כבר אין להם שיניים לנשוך. חסרה פה אמירה ברורה וחדה שמציגה נראטיב שונה מזה שמאכילים אותנו בערוצי השופר של הטייקונים.

אם גם אתם מבינים שמה שמתרחש סביבנו פוגע קשות בזכויות האדם הבסיסיות של כל אחד ואחת מאיתנו, אתם הקהל שלנו. ואתם השליחים שלנו להעביר את המסר גם למי שטרם הבין את זה, בלי הבדל דת גזע מין או הליך רפואי.

בנימה אישית יותר, אני רוצה לספר שקורה פה משהו מאוד מיוחד, ברמה האישית בוודאי, אבל גם ברמה החברתית. אין ספק שיש שינויים שמשפיעים על כולנו. אנחנו קצת כמו חפיסת קלפים שמתערבבת לה. יד חדשה מחכה לנו מעבר לפינה ויש לכולנו הזדמנות לאחוז ביד הזאת וללחוץ אותה בחום, או להכות בה הרחק מאיתנו שתשמור על ריחוק חברתי. מתחילת ההונאה משהו מאוד חזק בתוכי גרם לי לפעול אחרת מהחברה. לא משהו שאני יכול להסביר אותו בצורה לוגית. מעין תחושה חזקה מאוד בקרביי ששומרת עלי ודורשת ממני אף יותר מתמיד להיות ספקן, לשאול שאלות ולא לוותר עד לקבלת התשובות. תמיד היו לי "תחושות בטן" שלרוב לא הלכתי איתן, ונתתי ל"שכל הישר" ולחברה להכניע אותי, אבל דווקא עכשיו "תחושת הבטן" הזו לא מרפה והיא דוחפת אותי ליצור, לשתף, לספר, להישמע. היא דוחפת אותי לקהילה הולכת וגדלה המורכבת מכל גווני האוכולוסיה הישראלית ובכלל. בעולם שבו כולנו מפוזרים ומרגישים לבד- אולי מוזרים, מודרים מהחברה, כל אחד בקבוצה שלו הוא ה"שונה" והמוזר. אף שזה הולך ומשתנה, התחושה עדיין קיימת, וחשבתי ליצור פה מקום שבו כולם שווים ומרגישים יחד- מעין מרכז קהילתי דיגיטלי סביב התוכן המקורי שאנחנו מייצרים כאן. 

יש לא מעט יוזמות נוספות לתנועות, אתרים ומרכזים שכאלה וכל אחד ואחד מהם מבורך וחשוב. בסופו של דבר אני רוצה לפרגן לכולם ולשתף את כל מה שכבר נבנה. על פי רעיון יפה של אריאל סמל החלטתי גם שמעשר יינתן באופן קבוע מההכנסות של המגזין לגופים וליוזמות נוספות שתורמות לקהילה שלנו מתוך מחשבה על הנעת הכלכלה האלטרנטיבית- ככל שאנחנו נתמוך יותר האחד בשני כך נהיה חזקים ויציבים יותר כקבוצה. אין מה לעשות, דוחקים אותנו לעבר מצב שכזה שבו אנחנו צריכים ליצור קבוצות חדשות, קהילות חדשות שרואות עין בעין. וגם אם אנחנו רחוקים פיזית אלה מאלה, עדיין צריכים למצוא מקום שבו כולנו יכולים להיות יחד ללא צנזורה או מגבלות שהן. 

לא מעט אנשים עזרו לי לאורך הדרך. בראש ובראשונה- ליברטי הניעה אותי לפעולה. בעקבות הצלחת השער שעשינו למגזין "למגפה" שהמצאנו החלטנו שצריך ליצור משהו שכזה אמיתי. זה התחבר לי לשיחות על הקמת גוף תקשורת אלטרנטיבי שקיימתי עם לא מעט אנשים. אחד הראשונים שבהם היה יונתן מינץ, שגם שיחק במערכון הראשון שצילמנו יחד. המערכון המבריק שקרן בק פוגל הקורעת כתבה, בו יצרה לראשונה את ד"ר אנה טומיה, זכה לתפוצה רחבה ותורגם לארבע שפות. יונתן בלושטיין תרם שלושה מאמרים, ואם לא הייתי עוצר אותו עד שיהיה אתר עובד ומתפקד כנראה היו הרבה יותר. בניית האתר ותפעולו נעשה על ידי אודי בר לב רב הלב והכשרון, ובאופן כללי זה מדהים אותי לראות את ההתגייסות של כל כך הרבה אנשים מוכשרים שמבינים את גודל השעה ותורמים מזמנם ומכשרונם כדי להרים את הדבר הזה. לאורך זמן לצערי זה לא יכול להחזיק כי כולנו צריכים להתפרנס ולהתקיים ממשהו, ועל כן אני נאלץ לחשוב על המגזין גם כעל עסק כלשהו שיכול להכניס לי ולכל מי שמעורב ביצירתו הכנסה כלשהי. עד עכשיו כולנו עובדים בהתנדבות מלאה, אבל האמת היא שכדי שזה ימשיך ונוכל ליצור עוד ועוד הפקות ותוכן מקורי נהיה חייבים תמיכה כלכלית. 

הבסיס צריך להיות הקהילה עצמה- באמצעות תמיכה (יש גם אפשרות לחיוב קבוע בפייפאל), בשלב זה אני לא קובע מחירים אחידים והתמורה היא כל אחד על פי יכולתו. יתכן ובהמשך אקבע שירות מנויים במחיר קבוע שיהיה לו הטבות שאין לכל אחד שנכנס לאתר במקרה. האתר עדיין בהרצה ובבנייה ואני מבין שתהליכים לוקחים הרבה זמן, לי יש סבלנות, מקווה שגם לכם. עם מה שכבר יש אני מקווה להצליח לעניין גם משקיעים ולהשיג תקציבים משמעותיים יותר, וכל מי שחושב שיכול לסייע בעניין הזה אז אפשר כמובן ליצור קשר. גם עסקים שתומכים באנושיות באשר היא ומעוניינים לפרסם באתר מוזמנים ליצור קשר. ברגע שהנ"ל יתחילו ליצור קשר אני אשמח להתחיל לבנות את הצוות המתוגמל כראוי על עבודתו ואני זקוק להמון אנשים- עבודת משרד, תוכן, עיצוב, שיווק, גיוס תקציבים, ניהול, הפקה, יצירה ועוד. הייתי רוצה לייצר פה פרנסה לכמה שיותר מחברי וחברות הקהילה. מי שמאמין במוצר ובעתיד שלו מוזמנ/ת כבר להצטרף למי שעובד ותומך באמצעות כישוריו. 

בסופו של דבר אני לא איש עסקים, אני יוצר ואמן ואני יוצר מהלב. הלב הוא שמנחה אותי ואותו אני פורש בפניכם בתקווה שגם הלב שלכם יתחבר לשלי ויחד ניצור שרשרת לבבות שתגביר את האור תחשוף את האמת ותרבה באהבה. לכן הלוגו של המגזין- הוא מגן דוד העשוי מלבבות קשורים זה בזה ומהווים מקור אור שזורח מעל השמיים הכחולים שמברכים את כולם ללא יוצא מן הכלל ב"לִבְרִיאוּת!"

יוצר מהלב- ציור שציירתי במהלך השנה והנה עכשיו חושף את הלב בפניכם

 

 

 

שתפו:

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

מעבר בין כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מודעה

מודעה

כתבות נוספות:

קטגוריות

הצטרפו אלינו

היו הראשונים לקבל את העדכונים הכי חמים

יכול לעניין אותך גם:

תרומה עם Paypal

PAYBOX

העברה בנקאית

רוני גאמר
בנק לאומי 10
סניף 857
חשבון: 4829580

IL810108570000004829580 :Iban

דילוג לתוכן