חיסונים – שילובים, צירופים, קומבינציות וקומבינות
האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים וה-CDC – המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של מחלקת הבריאות של ארצות הברית – שני הכוחות שמאחורי שיגעון החיסונים, מבטיחים להורים, שמתן כל החיסונים הנחוצים בבת אחת הוא בטוח לחלוטין. כפי שנראה במאמר זה, הראיות המדעיות אינן תומכות במדיניות זו. מי שעושה כן חושף את ילדו לריכוז גבוה של אדג’וונטים אשר מפעילים בעוצמה חזקה את מערכת החיסון על המוח במהלך תקופת ההתפתחות הכי פעילה והכי חשובה של המוח של הילד, בשש השנים הראשונות לחיים.
אַדְג'וּוָנְט, או אַדְג'וּבַנְט (מאנגלית: Adjuvant; בעברית: מִמְרָץ) הוא חומר אשר מגביר את התגובה החיסונית לאנטיגן אשר מוזרק יחד איתו. אדג'וונטים מוזרקים בחיסון פעיל על מנת לעורר את מערכת החיסון להתייחס לאנטיגן באופן מוגבר. פירוט על נושא האדג’וונטים, בהם אלומיניום, כספית, וחומרים רעילים נוספים, מופיע במאמר מס' 7, בו התייחסתי בהרחבה לנושא תכולת החיסונים. פירוט הנזקים ותופעות הלוואי, שחלקן נזכר אפילו במאמרים באתר ארגון הבריאות העולמי ובכתבי העת המדעיים-אקדמיים-מחקריים המקובלים, מופיע במאמר מס' 8, בו פירטתי על נושא הקשר בין החיסונים לתופעות הלוואי.
במאמר זה אני מבקש לבדוק האם לרשויות הבריאות יש מידע מדעי-מחקרי מבוסס ומוצק על היעילות והבטיחות (או הסכנות) במתן שילובים, צירופים, וקומבינציות של חיסונים שהתינוקות מקבלים. מאמר שהתפרסם ב-2012 בארצות הברית בדק את הקשר בין מספר החיסונים שמקבלים התינוקות לאחוז האשפוזים ומקרי המוות של התינוקות, על בסיס מחקר ארוך ומעמיק שנערך בין השנים 1990 ל-2010. בסיכום המאמר כותבים החוקרים, בין היתר, את הדברים הבאים: “לא נערכו מחקרים כדי לקבוע את הבטיחות או היעילות של מתן מספר מנות חיסון בקומבינציות שונות כפי שמומלץ בהנחיות של ה-CDC".
עוד כותבים החוקרים ש"הממצאים שלנו מראים מתאם חיובי בין מספר מנות החיסון שניתנו ביחד לבין אחוז האשפוזים והתמותה שמדווחים. בנוסף, תינוקות צעירים יותר היו מועדים בצורה משמעותית גבוהה יותר מתינוקות מבוגרים יותר, להתאשפז או למות אחרי קבלת מספר חיסונים ביחד".[1]
רצוי לקרוא זאת שוב ולתת לזה לחלחל: "הממצאים מראים מתאם חיובי בין מספר מנות החיסון שניתנו ביחד לבין אחוז האשפוזים והתמותה שמדווחים"! מתאם חיובי!!!
עד שנות השמונים של המאה העשרים חוסנו ילדי ישראל ב-16 חיסונים כנגד 4 מחלות. בשנת 2016 קיבל תינוק ישראלי 36 חיסונים כנגד 14 מחלות.[2] כך גדל מספר הביקורים של התינוק בתחנת טיפת חלב וכמות החיסונים שהוא מקבל בכל ביקור גדלה מאד. לעיתים מתחסן התינוק הישראלי כנגד 10 מחלות שונות בביקור אחד בגיל 6 חודשים, שנה, שנתיים וארבע.
האם שילובי החיסונים הללו נבדקו?
אתר ה-CDC מציין ש"נערכו מספר מחקרים" לבדיקת השילובים, אך הוא אינו מפרט אילו מהשילובים נבדקו. מסמך של ארגון הבריאות העולמי מציין ששילובי החיסונים "נבדקו במשך שנים" אך גם הוא אינו מציין איך נבדקו, איזה שילובים נבדקו, ומתי הם נבדקו.[3] נראה שאין תיאור מסודר ומקיף של מבדקי הבטיחות שעברו שילובי החיסונים הניתנים בתכנית החיסונים השגרתית.
גם משרד הבריאות הישראלי אינו מפרט אילו בדיקות בטיחות עברו שילובי החיסונים הניתנים בתכנית השגרה בישראל, וראוי לציין שזאת על אף שזו כוללת מספר שילובים שאינם ניתנים בארצות הברית. לדוגמה, שילוב חיסונים ייחודי, הניתן בישראל בשגרה, אך שבטיחותו לא נבדקה מעולם, הוא מתן שלוש זריקות כנגד עשר מחלות שונות בגיל שנה. סריקה של הספרות הרפואית מעלה ששילוב חיסונים זה מעולם לא נבדק. הדבר אף כתוב בצורה ברורה בעלון היצרן: "מתן חיסון המחומשת, נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, דלקת קרום המוח ופוליו, בו זמנית עם חיסון ה-MMR נגד חצבת, חזרת, אדמת, לא נבדק" – לקרוא ולא להאמין! להלן הכתוב כפי שמופיע בעלון היצרן:
The simultaneous administration of INFANRIX®-IPV/Hib and Measles-Mumps-Rubella
vaccine has not been studied.[4]
במילים פשוטות יותר ניתן לומר שמשרד הבריאות הישראלי הכניס לתכנית השגרה שילובים שבטיחותם מעולם לא נבדקה. מצב זה הופך בעצם את התינוקות בישראל למשתתפים בניסוי, מבלי שהסכימו לכך, ומבלי שהוריהם מודעים לכך, וגם מבלי שתוצאותיו יתועדו, כיוון שלמשרד הבריאות הישראלי אין יכולת (וכנראה גם לא רצון) לנטר תופעות לוואי, כי אין בישראל מערכת ממוחשבת לניטור תופעות לוואי של חיסונים, ומערך הדיווח הקיים הוא ידני, וולונטרי ופאסיבי.
למרות זאת מוסיף הממסד הישראלי לטעון באוזני הורים המעיזים לשאול על נושא השילובים, שכל שילובי החיסונים הניתנים לתינוקם נבדקו ונמצאו בטוחים, ושלתופעות הרפואיות המתרחשות לאחריהן, חלקם קשות כתסמונות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות, "אין קשר לחיסונים". בתדריך החיסונים של משרד הבריאות משנת 2015 נאמר ש"לא מומלץ לחלק מנה אחת של תרכיב MMR נגד חצבת, חזרת, אדמת למתן כל תרכיב במועדים שונים, מכיוון שקיים סיכון של פגיעה ביעילות החיסון, ומאידך לא הוכח ששימוש בשיטה זו מונע תופעות לוואי אפשריות".[5]
ואני רק שאלה למשרד הדואג לבריאותי ולבריאות ילדיי: האם זה אומר שאתם מודים שיש תופעות לוואי, או שיש סכנה של "תופעות לוואי אפשריות"?… אם כן, אז האם מותר לשאול מהן "תופעות הלוואי האפשריות", שהחיסון עלול לגרום להן? ועוד שאלה קטנטנה למשרד הבריאות שלנו: כיצד זה נבדק? כלומר, כיצד אתם יודעים שלא הוכח ששימוש בשיטה של חלוקת מנה אחת של תרכיב MMR למתן חיסונים נפרדים נגד חצבת, חזרת, ואדמת במועדים שונים מונע תופעות לוואי אפשריות?
ואני חייב עוד שאלה פיצפונת – כיצד אתם יודעים שחלוקת מנה אחת של תרכיב MMR לחיסונים נפרדים במועדים שונים, מעלה את הסיכון לפגיעה ביעילות החיסון? ברור שאין תשובות לשאלות הללו, כי כמו שכבר למדנו במאמרים הקודמים – יעילותו, בטיחותו ותופעות הלוואי של תרכיב MMR לא נבדקו רשמית, ולא ייבדקו לעולם על ידי הממסד. (על חוסר יעילות החיסונים פירטתי במאמר מס' 5. על היעדר בדיקות הבטיחות לחיסונים פירטתי במאמר מס' 6.
עוד נאמר בתדריך משרד הבריאות ש"מתן בו-זמנית של רוב התרכיבים, אינו מעלה את היקף תופעות הלוואי".[6] ושוב אני רק שאלה למשרד הדואג לבריאותי ולבריאות ילדיי: אני מבין שאתם מודים שיש תופעות לוואי, ורק מרגיעים אותי שמתן בו-זמנית של רוב התרכיבים, אינו מעלה את היקפן. הבנתי נכון? תודה. נרגעתי. באתר "חיסונים" של בית החולים הממשלתי וולפסון, בחלק הנקרא "שאלות נפוצות", השאלה הראשונה המופיעה היא: "האם כדאי לפצל את החיסונים או לפרוש את מתן החיסונים על פני תקופה ארוכה יותר על מנת להקטין את העומס על מערכת החיסון של התינוק?"
תשובת האתר היא: "לא!" (כך מופיעה התשובה באתר – עם סימן קריאה). המשך התשובה הוא: "החלק של מערכת החיסון בו אנו משתמשים בעת מתן החיסונים בטל בשישים לעומת היכולת האמיתית והמלאה של מערכת החיסון, ועל כן החשש מעומס יתר הוא חסר בסיס. יתרה מזו, שילוב מספר חיסונים באותה זריקה מאפשר חיסון מוקדם כנגד מספר מחלות ולכן גם את ההגנה המוקדמת הנחוצה בתינוקות הצעירים. השילובים מונעים את הצורך בביקורים מרובים, אובדן ימי עבודה של ההורים, דקירות מרובות וסבל מיותר לתינוק. הוכח כי השילובים יעילים, בטוחים ואינם כרוכים בסיכון יתר לתופעות לוואי".[7]
וואהו! איזה תשובה החלטית ונחרצת! (עם סימן קריאה!….). תמהני מי האדם שכתב אותה, מי עשה לו הגהה ומי אישר אותה, ובעיקר על סמך מה?…. בכל מקרה, אין ספק שרגישותם של מנהלי בית החולים וולפסון לדקירות המרובות ולסבל המיותר לתינוק נוגעת ללב, כמו גם רצונם לחסוך להורי התינוקות את הצורך בביקורים מרובים ואובדן ימי עבודה, שעלול לנבוע מהאפשרות של פיצול החיסונים. אך מעניין יהיה לשמוע מהם על מה הם מתבססים בתשובתם הנחרצת, כפי שבאה לידי ביטוי בסימן הקריאה שהם טרחו להוסיף אחרי המילה לא.
אולי יעניין את מנהלי בית החולים וולפסון הנחרצים והבטוחים לקרוא את המחקר הבא. מחקר שנערך ב-2009 בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בדק את שיעור תופעות הלוואי של שילוב חיסון המחומשת – DTap+IPV+Hib Vaccine – המשלב חמישה חיסונים בזריקה אחת שנועדו למנוע את המחלות הבאות: דיפתריה, טטנוס, שעלת, דלקת קרום המוח והפוליו) יחד עם חיסון ה- MMR (עבור חצבת, חזרת, אדמת), שניתנו בישראל בגיל שנה, אל מול שיעור תופעות הלוואי בקרב תינוקות שקיבלו את החיסונים הללו במועדים נפרדים.[8]
חשוב לציין שנושא המחקר נבחר בעקבות דיווחים של אחיות טיפת חלב בנפת עפולה על כך ששיעורן של תופעות הלוואי גבוה יותר במתן החיסונים יחדיו.[9] המחקר עקב אחר 102 ילדים שחוסנו בשני החיסונים המשולבים הללו (כלומר בכל שמונת החיסונים הנ"ל) באותו ביקור ו-74 ילדים שחוסנו באותם חיסונים במועדים נפרדים (כלומר ילדים להורים "טובים", לא קונספירטורים מתנגדי חיסונים ומכחישי מדע חלילה, אלא כאלה שלא מטילים ספק בנחיצות, בבטיחות וביעילות החיסונים, וילדיהם קיבלו את כל החיסונים, אבל בנפרד).
החוקרים מצאו ששיעור תופעות הלוואי בקרב ילדים שחוסנו בשני החיסונים בו-זמנית היה גבוה ב-50% משיעורן בקבוצה שחוסנה במועדים שונים.[10] המחקר האמור הנ"ל הינו קטן ועל מנת להסיק ממנו מסקנות חד-משמעיות יש להרחיבו, ובמקביל רצוי לערוך בחינה של נושא שילוב החיסונים, כפי שהמליצו החוקרים, וכפי שאפילו נכתב באמצעי התקשורת הרגילים.[11] אך משרד הבריאות הישראלי סבור כנראה אחרת, כי ככל הנראה המחקר הנ"ל לא דיווח על התוצאות ה"נכונות"….
האם ישנו רף עליון למספר החיסונים שמותר להזריק לתינוק ביום אחד?
לפי אתר Immunization Action Coalition התשובה היא זו:[12]
"There is no upper limit for the number of vaccines that can be administered during one visit".
לקרוא ולא להאמין! לדברי האתר הנ"ל אין רף עליון למספר החיסונים שמותר להזריק לתינוק בביקור אחד. גם בתדריך משרד הבריאות לא מופיעה מגבלה לכמות החיסונים המותרת בביקור אחד. כלומר, מבחינת רשויות הבריאות בארץ ובארצות הברית, אין כל מגבלה להזריק לתינוק גם עשר, עשרים או מאה זריקות בו זמנית, להגנה בפני עשרים, ארבעים או יותר מחלות שונות.
אם תשאלו את ד"ר פול אופיט, רופא ילדים מבית חולים לילדים בפילדלפיה, ארצות הברית, שכתב על כך מ
אמר מחקרי ב-2002, תשובתו תהיה:[13]
"Each infant would have the theoretical capacity to respond to about 10,000 vaccines at any one time".
כן, קראתם נכון. לדעתו של רופא הילדים פול אופיט, לכל תינוק יש קיבולת תיאורטית להגיב ל-10,000 חיסונים בכל רגע נתון. להזכיר כי פול אופיט הוא ממציא ומתכנן חיסון הרוטה, אליו התייחסתי במאמר מס' 8, על נושא הקשר בין החיסונים לתופעות הלוואי. אופיט, מתכנן חיסון הרוטה, חיסון נגד שלשולים, שמעטים שמעו על האפשרות להתחסן לכך לפני שפותח החיסון נגד תופעה זו, למרות שכמעט כל הילדים נדבקו בה (שלשולים, כן?….), הוא מקדם חיסונים בכלל. הוא מדבר בשבחם של כלל החיסונים, ויושב בוועדה המייעצת לחיסונים של ה-U.S. Food and Drug Administration – FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הגוף הממשלתי הכפוף למחלקת הבריאות של ארצות הברית, המרכז את הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזון ותרופות. במילים אחרות, אדם אשר מאד מעורב כלכלית-מסחרית בתעשיית התרופות, דואג לוודא כי כל הורה יחסן את ילדיו בחיסון שהוא פיתח…
מה בדבר מתן חיסון לתינוק חולה?
תחושת הבטן של הורים רבים היא שעדיף להמתין עד שהתינוק יבריא קודם שיקבל את החיסון הנדרש לגילו.
אך מסמך רשמי של ה-CDC – המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של מחלקת הבריאות של ארצות הברית, ואיגוד רופאי הילדים האמריקאי קובע כך:[14]
"Vaccines are safe and effective when given to children with mild illness".
כלומר לדעת איגוד רופאי הילדים האמריקאי, והמרכז לבקרת מחלות ומניעתן של מחלקת הבריאות של ארצות הברית, חיסונים הם בטוחים ויעילים כשהם ניתנים לילדים עם מחלה קלה. גם ידידנו ד"ר פול אופיט סבר כך במאמר המחקרי שכתב ב-2002. לא מפתיע איפוא שכשפרצה מגפת קץ האנושות האחרונה, הדבר שהדאיג יותר מכל את רופא הילדים המסור מפילדלפיה, ד"ר אופיט, היה שממשל טראמפ עלול יהיה לעכב את הפצת החיסונים, בטענה (הכנראה מוזרה בעיני הרופא המודאג) ש- there aren't enough data yet…[15]
ומה חושב כיום ד"ר אופיט על כך שהחיסון נגד מגפת קץ האנושות התגלה כלא מונע הדבקה ולא מונע הידבקות?
תשובתו ב-31 באוגוסט 2022 הייתה:[16]
"That’s something we’re going to eventually have to get used to".
לסיכום נושא השילובים, הקומבינציות והקומבינות
חיסוני ילדים ניתנים לעיתים בשילובים שונים, בהם מספר חיידקים (או איזשהו מיקרואורגניזם מחולל מחלות, או "נגיף", לפי תיאוריית הנגיפים), או אנטיטוקסינים, כנגד כמה מחלות הניתנות בזריקה אחת (חיסון משולב), כדוגמת החיסון המחומש – DTap+IPV+Hib Vaccine – כנגד המחלות הבאות: דיפתריה, טטנוס, שעלת, דלקת קרום המוח והפוליו, וחיסון ה- MMR עבור חצבת, חזרת, אדמת.
תכנית החיסונים המקובלת בעולם המערבי נבנתה נדבך על נדבך במשך כשישים שנים. עד שנות החמישים של המאה העשרים היה רק חיסון אחד אשר ניתן בהיקף רחב – חיסון נגד מחלת האבעבועות השחורות. בשנות החמישים התווספו לתכנית החיסונים החיסון נגד דיפטריה-שעלת-טטנוס (DTP) והחיסון נגד פוליו. בשנות השישים הצטרף גם החיסון נגד חצבת. מאז התווספו עוד ועוד חיסונים לתכנית השגרה (שהיא גם תכנית חובה בחלק מהמדינות). כיום מקבל כל תינוק במערב, כולל ישראל, כמה עשרות מנות חיסון לקרוב ל-15 מחלות שונות (זה משתנה ממדינה למדינה, אך במספרים דומים במרביתן. השוואה בין תכניות החיסונים של המדינות השונות תופיע באחד המאמרים הבאים).
רוב ההורים כל כך בטוחים בחשיבות החיסונים, שאף שהם יודעים שיש עדויות על פגיעות מחיסונים ושיש חלקים בציבור שחושבים שהם לא בטוחים, הם לא מעוניינים לחקור את הנושא לעומק ולא לקרוא בעצמם אפילו מחקר מדעי אחד. הם אינם מעוניינים לשמוע שייתכן שחיסונים מסוימים אולי לא מאוד יעילים, ולא ממש בטוחים. הרבה יותר קל לחשוב שכך הילד נולד – עם אלרגיות, עם עיכובים התפתחותיים, עם דלקות אוזניים חוזרות ונשנות, עם מחלה אוטואימונית כזאת או אחרת, או אפילו עם אוסף של מחלות כרוניות. קשה מאוד לחיות בידיעה שאת המחלות האלה הענקת לילדיך בעצמך.
גם אם נניח שכל חיסון שמתווסף לתכנית השגרה, או לתכנית החובה, נבדק בפני עצמו בניסויים קליניים, לפי כל השלבים הנדרשים, ועל ידי חוקרים אובייקטיביים (וזה לא מה שבאמת קורה, כפי שהראיתי בnאמר מס' 6). עדיין אין בשום שלב בדיקה של השפעת התכנית הכוללת על בריאות הילדים. כלומר, של שילוב, ריבוי וריכוז כמה חיסונים יחד, ותכיפות מתן החיסונים לא נבדקת, אפילו לא לפי דרישות השלבים השונים הנחוצים. מאחר וחיסונים ניתנים למיליוני תינוקות כל שנה, הכרחי שלרשויות הבריאות יהיה מידע מדעי ממחקרים על אפשרות, או סכנות, של רעילות סינרגטית של כל הקומבינציות של החיסונים שתינוקות אמורים לקבל. המלצות אוניברסליות לחיסונים, ובמיוחד לשילובים, צירופים, או קומבינציות של חיסונים, חייבות להיות נתמכות על ידי מחקרים.[17]
אבל הן לא….
לסיום אני מצרף סרטון בן 16 דקות בנושא "האם החיסונים יעילים ובטוחים?". את הנושא מציגה בסרט ד"ר שרי טנפני. ד"ר שרי טנפני, Dr Sherri Tenpenny, רופאה, M.D., מוסמכת ברפואת חירום ורפואה אוסטיאופתית (ריפוי באמצעות טיפול בעצמות ובשרירים), שימשה בעבר כמנהלת מחלקת חירום בבית החולים באוהיו, ארצות הברית, בין השנים 1987-1995, וכן ניהלה שלוש מערכות ניהול מצבי חירום מחוזיים (EMS). בעקבות ביקור בוועידה השנתית של המרכז הלאומי למידע על חיסונים (NVIC) בשנת 2000 פנתה ד"ר טנפני לחקור את נושא החיסונים באופן יסודי ואינטנסיבי. לד"ר טנפני אלפי שעות מחקר בנושא.
כותב המאמר עופר בהרל, נשוי + 2, מתגורר בקיבוץ מחניים בגליל העליון, בעל תואר דוקטור מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה.
…
- תמונה ראשית צולמה על ידי לאורה גרסיה מפקסלס
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3547435/
[2] תדריך חיסונים, משרד הבריאות, 2015 – https://drive.google.com/file/d/1db5nqObGNRg8QwTaOUuTARsisHlPrf4U/view?pli=1
[3] https://drive.google.com/file/d/1uaF5IV5wSPs46nfRg_8hBEX6vziS3K7i/view
[4] https://drive.google.com/file/d/1L7FcWdJOT8-h8m4na4uSVtKuagBdK1gA/view – עמ' 10, באמצע העמוד.
[5] תדריך חיסונים, משרד הבריאות, 2015, עמ' 52: https://drive.google.com/file/d/1db5nqObGNRg8QwTaOUuTARsisHlPrf4U/view
[6] שם, עמ' 53.
[7] אתר "חיסונים" של ביה"ח וולפסון: https://archive.is/aiHZ0#selection-917.0-921.298
[8] Elena Shneyer, Avshalom Strulov, Yaakov Rosenfeld, 'Reduced rate of side effects associated with separate administration of MMR and DTaP-Hib-IPV vaccinations' – https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20166340/
[9] שם, עמ' 2.
[10] שם, עמ' 3.
[11] שרית רוזנבלום, 'מחקר ישראלי: לא לתת 2 חיסונים ביחד בגיל שנה', YNET, 6 בינואר 2010 – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3830484,00.html + https://archive.is/a6hJ1
[12] https://www.immunize.org/askexperts/administering-vaccines.asp
[13] https://drive.google.com/file/d/1N8EXqxq8RbTprBp0fZ1Wegd8Qz_BCn5r/view
[14] https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/patient-ed/conversations/downloads/fs-child-sick.pdf
[15] https://www.medscape.com/viewarticle/936937
[16] https://www.contemporarypediatrics.com/view/the-impact-of-the-covid-19-vaccine-on-spread-of-disease
4 תגובות
מאמר מרתק ומעמיק. תודה
יש כלכך הרבה חיסוני שיגרה מיותרים.
לדוגמא, חיסון נגד צהבת לתינוק ביום היוולדו! בצהבת אפשר בעיקרון להידבק בשירותים או בקיום יחסי מין….
למה תינוק צריך לקבל חיסון כזה?
באחד המאמרים הקודמים יש התייחסות בדיוק לנקודה הזו.
הערה קטנה לשאלתך:
"כיצד זה נבדק שלא הוכח קשר.."
ובכן, לא בודקים "לא הוכח".
טענת "לא הוכח" מטרתה להשאיר את העניין הטעון הוכחה בעמעום, באפלה, בספק.
כל עוד "לא הוכח" מדעית שמשהו מזיק – לכאורה – או מדיקו-לגאלית – אין סיבה להתייחס אליו כאל משהו מזיק.
וזו בדיוק הסיבה שלא נערכים מחקרים להשוואת בריאות כללית של מחוסנים מול בריאות כללית של לא מחוסנים.
וזו בדיוק הסיבה שלא נערכים מחקרי יעילות חיסונים ובטיחות חיסונים כנדרש: כדי ליהנות מהספק ולהתחבא מאחורי הטיעון הנכלולי: "לא הוכח ש..".
אגב, הפטור מאחריות נזיקית שהעניק הנשיא רייגן בטפשותו או בתמימותו ליצרניות החיסונים, ניתן ליצרניות בתנאי שלא ידוע להן על נזק מהחיסון. וראה זה פלא: מאז מתן הפטור ב-1986 – הפארמה מקפידה בקנאות שלא לדעת על כל נזק. כמובן, כל עוד הטענות לנזקים "לא הוכחו" – ההרעלה ההמונית נמשכת, ורווחי הפארמה רק גדלים וגדלים.
לצערנו, האקדמיה והקהילייה הרפואית ורשויות הרגולציה והפוליטיקאים – כולם משת"פים.
מאמר מעולה.
המחקר החשוב ביותר, המשווה מוזרקים ללא מוזרקים מעולם לא בוצע.
לי ברור למה.
הורים צעירים, די להרעלת הילדים.