מה כל אדם צריך לדעת על מה שהוא דוחף לפה שלו?
בגישה הנטורופתית, טיפול "רק בבוהן" או "רק בכאב בטן" צריך להתייחס לכל מערכות הגוף ולהתייחס לכל מרכיבי החיים של האדם שהגיע לטיפול. בכדי לקבל תמונה מלאה ולהגיע לשורש הבעיה שגרמה לכאב המקומי. בפועל נבדוק:
- מה עוד כואב או מטריד את המטופל?
- מהי רמת הסטרס בחייו?
- עד כמה הוא פעיל ונמצא בתנועה?
- כמה שעות שמש יש לו?
- מה הוא אוכל?
- מה הוא שותה?
- כמה שעות מסך יש לו?
- כמה שעות שינה יש לו?
- האם השינה איכותית ורציפה?
- מה מראות ומה לא מראות בדיקות הדם?
- אילו אבחונים יש לו?
- אילו תוספים הוא נוטל?
- אילו תרופות?
רק אחרי שיש תמונה מלאה ורחבה של המטופל, מגבשים תפריט, הנחיות לשינה, לתנועה, להרגלי חיים ולהשלמות תזונתיות אם נדרשות. בכל טיפול ובכל מחלה ניתן הנחיות תזונה באשר למה כדאי ונכון למטופל לאכול. מניסיוני, החשש הגדול ביותר שמאפיין את כלל המטופלים, הוא החשש מהשינוי בתפריט: "מה תיקחי לי?", "מה תורידי לי?", "איך אני אחיה ללא קפה?", "איך אני אשרוד עם תזונה בריאה?" או לחילופין "מתי אני אכנס לדיכאון מהתפריט הזה?"
בכל הקשור לתזונה שלנו, אנחנו יצורים הרבה פחות הגיוניים מכפי שהיה מצופה מאיתנו. אנחנו אכן "דוחפים לפה" הרבה מוצרים, שאיננו מכירים. יש לנו נטייה לסמוך על יצרני המזון, כאילו הם אלה האחראיים לבריאותנו. ואנחנו מניחים שגם אם המוצר הזה לא בריא ולא יועיל לנו, הוא בוודאי שלא יזיקו לנו. וזו הנחה שגויה. אנחנו צורכים מרכיבים (שקשה לקרוא להם מזון) מעובדים למדי, עד כדי שאיבדו כל ערך תזונתי. לרוב אנחנו לא רואים את הקשר שבין התזונה שלנו למחלות כרוניות, לכאבי הראש, לדלקות, לעצירות ולכאבי הבטן שלנו ולמצב הרוח שלנו…
יחד עם זאת, התזונה שלנו היא לא רק "מה שאנחנו אוכלים", אלא היא בעיקר "מה שאנחנו סופגים" מהמזון. הספיגה שלנו תלויה גם בבריאות מערכת העיכול שלנו ובבריאותנו הכללית וגם ב"איך אנחנו אוכלים" – מתי? כמה? מדוע? מתי אנחנו מפסיקים לאכול? סדר האכילה ועוד…
כמה מכללי הזהב להרגלי אכילה בריאים:
סמכו על איתותי הגוף שלכם– הוא יודע לאותת מתי הוא רעב ומתי הוא לא רעב והוא משתף פעולה, הוא לא נגדכם. השאלה היא – האם אתם מקשיבים לאיתותי הגוף? האם אתם מרווים אותו במים כשהוא צמא? האם אתם נותנים לו מזון אמיתי כשהוא רעב? האם אתם מאפשרים לו זמן מנוחה ועיכול? האם אתם מאפשרים לו זמן לפינוי הפסולת?
שנו את סדר האכילה– אתם רעבים? התחילו בכוס מים, המשיכו את הארוחה בסלט ירקות או ירקות מוקפצים או מבושלים, המשיכו למנת החלבון – טופו, קטנייה או מנה מן החי (הכותבת הינה טבעונית) וסיימו את הארוחה במנת פחמימה – אורז, תפוח אדמה, בטטה, תירס, פסטה – כמובן רק אם נשאר לכם מקום בקיבה.
שימו לב יש מזון ממכר– ישנם מאכלים שמרחיקים אותנו מהשליטה על מנגנון הרעב והשובע – סוכר מעובד, ממתיקים מלאכותיים וג'אנק פוד. כל אלה יוצרים מנגנון התמכרות. מנגנון חזק וכמעט בלתי נשלט, שמשפיע ברמה ההורמונאלית-פיזיולוגית על גופנו.
חוסר שינה– פוגע בירידה במשקל ובהרגלי האכילה שלכם. יש לכך הסבר פיזיולוגי ברור. התחברו לשעון הביולוגי שלכם. לכו לישון עד השעה 22:00 בערב, התעוררו לאור הזריחה, תנו לאור השמש להיכנס לחדר. כבו את מסך הפלאפון בשעה מוקדמת בערב והתנתקו מהמסכים. הקפידו לסנכרן את גופכם עם מזג האוויר והאור הטבעי של החוץ והקפידו על זמן שהייה בשמש, בכל יום. השעון הביולוגי מסנכרן את הפעולה התקינה והבריאה של כל מערכות גופנו.
סביבת אכילה– ישנה סביבת אכילה שבה אנחנו נוטים לאכול יותר ולא משום שאנחנו רעבים. זה יכול להיות ארוחות משפחתיות, מסעדות, אירועים/ מפגשים חברתיים או אפילו בבית, מול הטלוויזיה. זַהוּ את הסביבה שהיא "טריגר" לאכילה אוטומטית שאינה נובעת מרעב.
רעב ושובע– נקודת התחלת אכילה ונקודת העצירה היא נקודה קריטית לירידה במשקל. זהו את הנקודה שבה אתם רעבים אך לא מורעבים וזהו את הנקודה שבה אתם שבעים אך לא מלאים/ מפוצצים.
דפוס אכילה– מהו דפוס האכילה שלכם? אוכלים בעיקר בלילה? בעיקר ביום? אוכלים מסודר? אולי מנשנשים כל היום? אוכלים בשולחן האוכל או מול מסך? לעיתים שינוי בדפוס האכילה (ולא בסוג האוכל) יכול לגרום לשינוי משמעותי. אם זיהיתם שאתם "אכלני לילה", הקפידו לרכז את הארוחות בשעות הבוקר ועד השעה 19:00 בערב. אל תדחו את הרעב, אל תתנו לבטן לקרקר בשעות היום. התמידו עם הרגל זה לאורך זמן, עד שיתקבע.
קצב ירידה במשקל– קצב ירידה איטי (כתלות בעודף המשקל ההתחלתי) משולב עם פעילות גופנית מתונה ולא אגרסיבית מידי, יגרום לגופכם "לשתף פעולה" עם התהליך, לא יפעיל את "מוח הרעב" ולא יגרום לתסכול רב מידי וצורך לפיצוי.
התאהבו בשיטה ולא בתוצאה– "אנחנו לא מתכננים להיכשל אלא נכשלים בתכנון". זה משפט מתחום הייעוץ הארגוני שנכון גם כאן. אם קבעתם לעצמכם יעד משקלי ואתם מודדים את ההצלחה שלכם רק לפי המספר במשקל, אתם עלולים להתאכזב שוב ושוב ושוב עד שתגיעו ליעד הנכסף (זה לוקח זמן). אני מציעה לקבוע יעדים שהם הרגלים יום יומיים. למשל, לשתות 2 ליטר מים בכל יום או לאכול ירקות לפני כל ארוחה ובסוף כל יום לרשום לזכותכם את ההצלחות האלה, היום יומיות. כשאדם עסוק בתהליך (הרגלים), התוצאה (משקל) מגיעה לבד.
הפסיקו עם חשיבת דיאטה של אסור ומותר– התחברו למנגנונים הפנימיים והעמוקים שלכם: מה אתם רוצים להשיג? אילו אנשים אתם רוצים להיות? ואיך זה מתחבר לתזונה שלכם? כשהזהות שלכם וההגדרה העצמית שלכם היא של "אדם בריא, פעיל, חיוני", הרגלי התזונה שלכם והרגלי החיים שלכם יתאימו את עצמם לזהות אותה אתם רוצים לעצמכם.
התקרבו לצלחת שלכם– הקפידו על תזונה שכוללת מזון אמיתי– פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים והקפידו להכין את האוכל שלכם בבית. הכנת ארוחות בבית, תמיד תהיה הרבה יותר בריאה מהזמנת אוכל בחוץ.
הכותבת, אורלי ארד, נטורפתית שתכניתה "הקול בראש" מהווה את הבסיס הרעיוני למאמר זה. אורלי מתמחה בטיפול במחלות מטאבוליות, במחלות דרכי עיכול, הליקובקטר, היפרליפידמיה, ירידה במשקל, טרום סכרת, סכרת ותת פעילות בלוטת התריס. רוקחת מוצרים טבעיים ואורגניים על בסיס ארומתרפיה – לטיפול במגוון מצבים. בוגרת לימודי נטורופתיה, תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודי ייעוץ ארגוני. נמצאת גם באינסטגרם ובפייסבוק.
…
- כל התמונות במאמר צולמו על ידי רוני גאמר