18 יוני ,2024

ניצניה

כדי לשמור על כושר לא חייבים לסבול, אפשר גם להנות מהדרך. ניצן גנץ מספרת על הפילוסופיה שמאחורי ה'ניה' ומזמינה אתכם להמשיך לנוע. התנועה מייצרת חיים, אושר ובריאות.

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

יש גם דרך מהנה לפתח כושר- קוראים לזה 'ניה' 

בימים שנראה כאילו כולם מתאמנים לטריאתלון או לפחות למרתון הקרוב, יש מי שמוצא את דרכו לפתח כושר בדרך אחרת, דרך אנטי תחרותית שבבסיסה לא עומד כיבוש הק"מ או הגבעה הבאה, אלא חיבור להנאה, עונג, שמחה ובעיקר לעצמך. לשיטה הזו קוראים 'ניה' ומדי שנה מגלים אותה עוד ועוד ישראלים ובעיקר ישראליות המבקשות לפתח כושר באושר.

אז מה זה בעצם ניה?

NIA, ראשי תיבות של Now I Am, הינה חוויה תנועתית הוליסטית המשלבת בין רעיונות ותפיסות מתוך 9 טכניקות תנועתיות שונות- 3 מתחום הלחימה (טאי צ'י, טאי קוואן דו ואייקידו), 3 מעולם הריקוד (מחול מודרני, דאנקן דאנס וג'אז) ו 3 מאמנויות המודעות הגופנית (יוגה, שיטת אלכסנדר ופלדנקרייז).

באמצעות השילוב הייחודי הזה, ניה מאפשרת לחווים אותה לגלות את החלקים השונים הקיימים בתוכם, לבטא ולשכלל אותם ולהתפתח לא רק מבחינה פיזית תנועתית אלא גם מבחינה מנטלית ורגשית. העיקרון הבסיסי עליו מושתתת 'ניה' הינה עקרון ההנאה שבתנועה. המורה מציבה את המסגרת התנועתית המתבטאת בתנועות פשוטות וטבעיות יחסית, ואלו נתונות לפרשנות התנועתית של כל אחד ואחת. ואכן, כל אחת חווה ומקבלת משהו אחר מהשיעור- עבור האחת זוהי הפעילות הגופנית האולטימטיבית המשלבת בשעה אחת אימון כח, עבודה על יציבות, זריזות, גמישות ותנועתיות, עבור אחרת זו שעה של התפרקות ושחרור גופני ורגשי ועבור השלישית זוהי מסגרת להתפתחות אישית בתנועה.

ניצניה בפעולה

ב'ניה' אנחנו לומדות לנוע מתוך התבוננות במבנה הגוף ובדרך הפעולה והתנועה שלו, תוך הקשבה ליכולת ולמבנה האישי של כל אחת. כך אנו לומדות לנוע בהתאם ל'דרכו של הגוף'. דבי רוסאס, יוצרת השיטה מדגימה זאת דרך 5 עקרונות בסיסיים: 

1. איזון

הגוף דורש איזון. איך יודעים שזו האמת? מכיוון שהגוף אומר לנו. הגוף עצמו באיזון ובסימטריה כמעט מוחלטת. ימין ושמאל מאוזנים: שתי זרועות, שתי רגליים, שתי עיניים, שתי אוזניים, שתי ריאות, שתי אונות מח, שתי כליות וכיו"ב. יש גם איזון בין איברים מרכזיים. הלב לצידו האחד של המרכז בעוד הכבד בצד השני, כמו כן גם בין פלג הגוף העליון והתחתון. בשעת ניה אנו שואפים להביא את הגוף לאיזון מתוך תנועה: תנועה מצד ימין ושמאל, מעלה ומעטה, בכך ליצור איזון של מערכת השלד, השרירים, מערכת העצבים והמח.

איזון

2. נינוחות דינמית

הגוף משגשג בנינוחות דינמית. נינוחות דינמית היא היכולת לבצע תנועה ביעילות מרבית ובמאמץ מזערי. כשמשיגים נינוחות דינמית, נוצרת תחושה פיזית ברורה וניכרת, תחושה של עוצמה ללא מאמץ, אלגנטיות וחן. כדי להבין מה זו נינוחות דינמית, תנסו להיזכר במשימה פיזית קשה שלמדתם בעבר כמו רכיבה על אופניים, גלישת סקי או אפילו הקלדה על מחשב. בתחילה חשים חלשים, מגושמים, מעט מאוימים ונפחדים, מתוסכלים אבל אם מתמידים מצליחים. כשמגיעים למצב של נינוחות דינמית, לא רק חשים עוצמה וחן אלא גם יצירתיות נוירו-מאסקולארית (של מערכת העצבים והשרירים יחדיו). אנשים שרק מתעמלים (מלשון 'עמל') על תנועה לעולם לא חווים את ההנאה המופקת מהיצירתיות שנובעת טבעית מנינוחות דינמית.

3. יציבות ותנועתיות

הגוף דורש יציבות ותנועתיות בו זמנית. רק אחד מהשניים לא מספיק! אנחנו יודעים שהגוף דורש תנועתיות מריבוי המפרקים המלמדים זאת. מבנה הגוף מורכב ברובו ממפרקים גמישים, כדוריים, סיבוביים וציריים. זה מלמד שהגוף מיועד לנוע ומתוכנן לתנועתיות. ישנם כ-13 מפרקים עיקריים בגוף (פרקי כף היד, המרפקים, הכתפיים, חוליות עמוד השדרה, הירכיים, הברכיים והקרסוליים) וכל אחד בעל מימד תנועה ייחודי שמקבל את עוצמתו בעזרת השרירים הסמוכים ורקמות החיבור. אותה אדריכלות של מפרקים, שרירים ורקמות מאפשרת גם יציבות. ללא יציבות, תפקוד השרירים והמפרקים חסר תועלת.

4. יין ויאנג

הגוף מאוזן ביין ויאנג. אנו יכולים להיווכח שהגוף מכיל אנרגיית יין ויאנג פשוט מתוך התבוננות. יין משמעותו רך, אנרגיה "נשית", מכוונת פנימה, הבאה לידי ביטוי בתנועות מלודיות וחלקות של הגוף. היאנג הוא קשה, אנרגיה "גברית", מכוונת החוצה, באה לידי ביטוי בתנועות ריתמיות מתפרצות. לשאוף אוויר זה יין, לנשוף זה יאנג. פעולה אינטנסיבית היא יאנג, לנוח זה יין וכן הלאה. הכוריאוגרפיות היוצרות את רוטינת התנועה ב'ניה' משלבות באופן הרמוני את שתי האנרגיות האלה וכך מאפשרות לנו לאזן אותן בתוכנו.

5. הגוף מגלה את 'דרך הגוף'

מבנה הגוף והמשוב שאנו מקבלים ממנו, מלמדים אותנו את דרכו. שפת המבנה היא פשוטה, "כך אני בנוי, אז עשה בי שימוש בהתאם". לדוגמא מבנה מפרק הירך הוא מפרק מסוג כדורי ומכאן יכולתו לנוע במישורי תנועה רבים: כפיפה ופשיטה, קירוב והרחקה, סיבוב חיצוני ופנימי. ניה מלמדת אותנו להתבונן במבנה האנטומי כבעין רנטגן. מפרק הירך מצטייר כמו מכתש ועלי, כך הגוף מספר לנו איך המפרק מיועד לנוע. המשוב שנקבל יגיע דרך תחושות גוף ושימת לב לתנועה. בהעברת המודעות למפרק תוך כדי תנועה והתבוננות בתחושות גופנו אנחנו מקבלים דיווח מהגוף. על ידי תחושות והרגשה אנו מגלים מהן היכולות ומה הן המגבלות של תנועות המפרק שלנו. עד כמה אני יכולה לשקוע בפיסוק, עד כמה נעים לי להניף את הירך באוויר וכו'. התחושות מלמדות אותי מה היכולת העכשווית של המפרק לעומת הפוטנציאל החבוי בעצם המבנה. ככל שממשיכים לנוע עם ניה, הפוטנציאל ממשיך ומתגלם.

המוסיקה

חלק משמעותי מהחוויה טמון במוסיקה. ל'ניה' חברת מוסיקה משלה אשר יוצרת שיתופי פעולה עם אמנים שונים ובכך חושפת את הרוקדים למגוון מוזיקלי גדול ומותאם לרוח השיטה. המוסיקה היא בעצם המנחה מס' אחת בשיעור- היא סוחפת, מדברת, מרגשת, מקפיצה ולעיתים שקטה וחודרת. כמו התנועה, גם היא מגוונת ומשתנה במטרה לפתוח את הלב והתודעה לחוויות שונות.

רגליים מתרגלות

כלי נוסף בו השיטה משתמשת על מנת ליצור עומק הוא מיקוד. כל שיעור נפתח בהתכווננות מסוימת אשר יכולה ללוות את המשתתפים לא רק למהלך השיעור, אלא גם להמשך היום, שבוע ובכלל… המיקוד לרוב מתבטא בארבעת המישורים- פיזי, מנטלי, רגשי ורוחני. לדוגמא, שיעור המתמקד בכפות הידיים יתייחס לא רק למבנה כף היד ואופן ההנעה שלה אלא גם לתקשורת ומגע.

על אף שהשיעורים מובנים ולמעשה בכל מקום בעולם אליו מגיעים ניתן לרקוד לאותן 'רוטינות' המהוות את השילוב הייחודי בין המוסיקה והכוריאוגרפיה, כל מורה מביאה לתוך השיעור את עולם המושגים והדמיון שלה, כפי שעושה כל משתתפת. באופן זה השיעורים מגוונים ומפתיעים בכל פעם מחדש.

 איך הכל התחיל?

ניה הגיעה לישראל מארה"ב לפני כעשר שנים. היא פותחה שם בשנות ה-80 על ידי דבי וקרלוס רוסאס, בזמנו בעלים של מכון כושר מצליח בקליפורניה. בזמנים בהם התעמלות אירובית שלטה בעולם ה-fitness, דבי וקרלוס יצאו לחיפוש אחר דרך אחרת לנוע. הם חיפשו דרך שלא רק תיטיב עם הגוף אלא תכבד אותו, את המבנה האורגני שלו ויתרה מזאת- תתייחס אל האדם כאל ישות שלמה ולא רק גוף שמפמפם שריר.

בשלושת העשורים האחרונים פשטה ה'ניה' ברחבי העולם. אנשים מגיעים לשיעור ולא יכולים להפסיק. יש משהו ממכר בַּשילוב של המוסיקה, החופש והיכולת לנוע ללא שיפוטיות ולפתח מערכת יחסים אוהבת עם הגוף. המְתַרְגֶלִים שואבים מ'ניה' תחושה של חיבור למשהו גדול יותר- לקהילה, לערך, למהות. ולמי שבוחר להעמיק, בבסיס הטכניקה קיימת פילוסופיית חיים שלמה אותה ניתן ללמוד ולחקור באמצעות קורסים אינטנסיביים בשיטה של חגורות כפי שקיים באמנויות הלחימה.

איך מצטרפים?

כיום ניתן לרקוד 'ניה' ביותר מ- 40 מדינות בעולם. בארץ פועלות עשרות רבות של מורות המציעות שיעורים וסדנאות בכל רחבי הארץ במכוני הכושר השונים, במתנ"סים ובסטודיויים פרטיים. כל שעלייך לעשות הוא לחפש בגוגל 'ניה ישראל' ולמצוא שיעור באזור מגורייך. 

שיהיה בהנאה!

הכותבת, ניצן גנץ, היא חגורה שחורה דאן1 ב'ניה'- חיה, נושמת ומלמדת את השיטה כבר 13 שנים.
מלמדת ניה בסטודיו בחיפה, אונליין בסדנאות ובהשתלמויות בארץ ובעולם.

  • התמונה הראשית צולמה על ידי גילי חן

שתפו:

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

מעבר בין כתבות

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מודעה

כתבות נוספות:

קטגוריות

הצטרפו אלינו

היו הראשונים לקבל את העדכונים הכי חמים

יכול לעניין אותך גם:

תרומה עם Paypal

PAYBOX

העברה בנקאית

רוני גאמר
בנק לאומי 10
סניף 857
חשבון: 4829580

IL810108570000004829580 :Iban

דילוג לתוכן
Verified by MonsterInsights