22 פברואר ,2024

יעיל ובטוח? חלק א'- יעילות

לאחר שבחן את המיתוסים של החיסונים: הנצחון על הפוליו, הצלת האנושות, מיגור המחלות הכרוניות ותועלת העדר, חוזר ובוחן ד"ר עופר בהרל את מיתוס ה"יעיל ובטוח" שכה מעוגן בתפיסה שלנו את החיסונים כפי שהיא מוצגת לנו על ידי הממסד. האם אכן יעילותם של החיסונים הוכחה ללא צל של ספק במהלך השנים הרבות שכופים אותם על רוב האוכולוסיה בעולם? לגבי הבטוח- זה לא בטוח, אך ניגש לזה בהרחבה רבה יותר במאמרים הבאים.

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

האם קיים תוקף מדעי לקביעה הממסדית הגורפת לפיה
"החיסונים הוכחו כיעילים"?

במאמרים הקודמים נוכחנו לדעת שלא החיסונים הם אלו שהביאו להפחתה בתחלואה ובתמותה ממחלות זיהומיות, עמדנו על מושג "חסינות העדר" ועל כך שלפחות בחלק מחיסוני השגרה לא קיימות ראיות מבוססות, מדעיות ומוצקות לקיומה של אותה "חסינות עדר" נכספת. עתה הגיע הזמן לבחון את יעילות החיסונים – האם הם משיגים את המטרה שלשמה הם נועדו? ככל הידוע (ואולי למרבה ההפתעה עבור חלק מהקוראים) לא קיימים מחקרים איכותיים או כמותיים המראים על יעילות החיסונים לפני הפצתם. אבל מה לגבי יעילותם לאחר הפצתם? במאמר זה אנסה לבדוק זאת.

חצבת

בשנת 1967 הכריז משרד הבריאות של ארצות הברית שמחלת החצבת קרובה להיעלם מעולמנו ולהיכחד, תודות לפיתוח החיסון היעיל כנגד הנגיף שבוּדד[1]. (למחלת החצבת, מחלת הילדות הקלה, שעד לא מזמן משפחות בארצות הברית היו עושות מסיבות הדבקה סביבה על מנת שילדיהם יחלו בה, אקדיש מאמר נפרד בהמשך הסדרה). בהתאם הוכרז על מבצע חיסונים לילדי אמריקה (ובהמשך שאר העולם), על מנת להגיע ליעד הנכסף הזה.

אך מחלת החצבת נשארה איתנו עד היום, למרות שיעורי כיסוי חיסוני גבוהים מאד והוספת מנת חיסון נוספת לתכנית המומלצת. יתרה מכך, קיימים עשרות מאמרים על התפרצויות החצבת דווקא בבתי ספר עם תלמידים מחוסנים בלבד.[2] להלן כמה דוגמאות:

באביב 1985 הייתה התפרצות של חצבת בבי”ס תיכון קורפוס-כריסטי בטקסס, ארצות הברית,  למרות ש-99% מהתלמידים היו מחוסנים[3]. בחורף שבין 1986 ל-1987 הייתה התפרצות של חצבת בבית ספר במסצ'וסטס, ארצות הברית. 98% מתלמידי בית הספר היו מחוסנים. מקור ההתפרצות – תלמידה בת 16, מחוסנת באופן מלא. מתוך התלמידים שחלו – 3 לא היו מחוסנים. השאר היו מחוסנים באופן מלא[4]. בתחילת 1988 הייתה התפרצות של חצבת עם 84 חולים בקולג’ בקולורדו, למרות ש-98% מהתלמידים היו מחוסנים[5]. ב-1989 הייתה התפרצות גדולה של חצבת במחוז קוויבק בקנדה. כ-99% מהאוכלוסייה היו מחוסנים[6]. ב-1992 הייתה התפרצות של חצבת בקייפטאון, דרום-אפריקה, למרות שהכיסוי החיסוני היה כ-91%[7].

עד שנות ה-90 של המאה ה-20, הייתה רשומה בלוח החיסונים של ילדי צפון אמריקה מנה אחת בלבד של חיסון נגד חצבת. תופעה מתמשכת של התפרצויות חצבת בקהילות מחוסנות היטב, שדוגמאות אחדות מהן הצגתי לעיל, גרמה לממסד הרפואי להצביע על מה שלדעתם הייתה אסטרטגיית חיסון כושלת – מנת חיסון אחת. המנה השנייה של חיסון החצבת (יחד עם חזרת ואדמת) הוצגה בארצות הברית ובקנדה בשנות ה-90. ב-2011 התרחשה התפרצות חצבת גדולה בעידן שלאחר המנה השנייה של חיסון החצבת שפגעה בקהילה בקוויבק, קנדה – קהילה עם 95-97% היענות לחיסון נגד חצבת[8].

בשנת 2016 דווחו באוקראינה על 10 מקרי חצבת בלבד. אחוז המתחסנים נגד חצבת באוקראינה באותה שנה היה כ-31%. בסיכום שנת 2017 דווחו באוקראינה 1,386 מקרי חצבת, למרות (או שמא בגלל) שביולי 2017 החל שם מסע חיסונים נרחב ואחוז המתחסנים נגד חצבת הגיע ליותר מ-90%. כאמור, מחלת החצבת נשארה איתנו עד היום, למרות שיעורי כיסוי חיסוני גבוהים מאד והוספת מנת חיסון נוספת לתכנית המומלצת.

חצבת. צילום מאת ג'רד אלטמן מפיקסביי

חזרת

כך גם לגבי מחלת החזרת (לחזרת, מחלת הילדים הכל כך טריוויאלית, שאפילו ארגון הבריאות העולמי לא מנסה להלך אימים על הציבור לגביה, אקדיש פרק נרחב באחד המאמרים הבאים). בשנות האלפיים היו כמה התפרצויות של חזרת באוניברסיטאות בארצות הברית, כמו בהרווארד, באוניברסיטת ריצ’מונד שבוירג'יניה, באוניברסיטת לויולה שבשיקגו, באוניברסיטת פורדהאם שבניו יורק, ועוד, למרות ש-100% מהסטודנטים היו מחוסנים.

נראה שמחלות החצבת והחזרת מפגינות התפרצויות חוזרות ונשנות לאורך כל השנים, למרות שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד באוכלוסיות שונות בעולם. נוצר מצב פרדוקסלי שבו חצבת וחזרת מופיעות באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה בעיקר בקרב אלו שחוסנו[9]. הפרדוקס הוא בזה שככל ששיעור המתחסנים באוכלוסייה נגד חצבת וחזרת עלה – כך המחלה הפכה יותר למחלה של מחוסנים[10].

שעלת

במאמר שפורסם ב-1984 נחקרה התפרצות מחלת השעלת ב-1974-75 באנגליה. המחלה התפרצה בקרב אוכלוסייה בה 80% מהילדים היו מחוסנים[11]. מחקר אחר מ-1984 מצא שאחרי שבאנגליה הכיסוי החיסוני ירד בצורה דרסטית כתוצאה מפחד מפני חיסון ה-DTP (דיפתריה, טטנוס, ושעלת), גם התחלואה והתמותה מהשעלת ירדו פי 4[12]. כן, כן. קראתם נכון. הכיסוי החיסוני ירד ואז גם התחלואה והתמותה מהשעלת ירדו, ולא ב-4 חולים, אלא פי ארבעה.

ב-1979 הפסיקה שוודיה את השימוש בחיסון DTP (דיפתריה, טטנוס, ושעלת – חיסון לו אקדיש פרק נרחב באחד המאמרים הבאים) בטענה שהוא לא היה יעיל ואף יתכן כי אינו בטוח לשימוש. עם זאת היה חשש, כמובן, שעם שיעורי חיסון נמוכים יותר, שיעור התמותה מהשעלת יגדל. מכתב משנת 1995 מהמכון השוודי לבקרת מחלות זיהומיות, העלה כי מספר מקרי המוות משעלת בשוודיה נותר קרוב לאפס. המספרים מראים כי הסיכוי לתמותה משעלת בשוודיה, בתקופה בה לא ניתן החיסון, עמד על כ-1 ל- 13,000,000[13].

מאמר מניו-זילנד מ-1994 טען שלתכנית החיסון נגד שעלת יש השפעה קטנה בלבד. במאמר נאמר שמגיפות של שעלת התרחשו כל ארבע שנים במהלך עשרים השנים האחרונות, ועל פי רישומי בתי החולים תכנית החיסונים נכשלה בניסיונותיה לעצור או להפחית את התחלואה ואת מקרי המוות מהמחלה. בשנת 2011 אירעה התפרצות שעלת בספרד (421 מקרים). חלו בעיקר ילדים מתחת לגיל שנה. רוב הנדבקים (כ-90%) היו מחוסנים באופן מלא. ההדבקה בשעלת התרחשה בעיקר דרך ילדים בני 5-9 המחוסנים באופן מלא[14].

קיימים עשרות מחקרים דומים. ב-20 השנים האחרונות יש יותר ויותר התפרצויות שעלת. למרות כיסוי חיסוני גבוה רוב חולי שעלת הם המחוסנים[15]. מספר מקרי השעלת גדל בקרב המחוסנים, כלומר, חולים בשעלת הם בעיקר מחוסנים[16].

המעניין (ואולי מעט מדהים) הוא שגם על פי נתוני ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן – סוכנות של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית שתפקידה שמירה על בריאות הציבור) רוב החולים בשעלת הם מחוסנים[17]. בהתפרצות שעלת ב-2010 בקליפורניה בגילאים 2 עד 12 לא היו הבדלים בתחלואה בין מחוסנים באופן מלא, מחוסנים חלקית ובין הלא מחוסנים[18].

שעלת במחוסנים לעומת לא מחוסנים

ניתן לבחון את נושא יעילות החיסון לשעלת אם נתבונן במושג "ההגדרה החדשה של שעלת". לא אחת קורה שכשמופיע בשוּק חיסון חדש, ארגון הבריאות העולמי משנה את הגדרת המחלה שמפניה החיסון אמור להגן, כדי להמחיש את "יעילותה"… למשל- לפני שנות ה-90 השיטות לאבחון שעלת כללו אבחון לפי שיעול אופייני או לפי בדיקת נוגדנים או לפי דגימת משטח לוע. אבל החל מ-1991, השנה בה התחילו ניסויים קליניים של חיסון ה-DTP (שעלת-דיפטריה-טטנוס), כל זה כבר לא הספיק. האבחון נעשה רק אם השיעול היה פרוקסימלי (התקפי) במשך שלושה שבועות לפחות. מי שלא משתעל שלושה שבועות לא "זכאי" לקבל אבחון שעלת. ההגדרה החדשה הובילה להקטנה דרסטית בכמות המאובחנים בשעלת, כי ה"מחוסנים" (שהם אלו שחלו) השתעלו פחות משלושה שבועות. כתוצאה מכך "יעילות" החיסון גדלה לכאורה, לפחות לפי הסטטיסטיקה של משרדי הבריאות וארגון הבריאות העולמי[19].

בדרך דומה שונתה בזמנו ההגדרה של פוליו. כמות האבחונים ירדה בחדות, וכולם בטוחים עד היום שמה שהציל את האנושות מהפוליו היה החיסון ולא ההגדרות החדשות לאבחונו. דנו כבר בהרחבה בנושא הונאת סיפור הניצחון על מגפת הפוליו.

ה"הוכחה" הנפוצה ביותר ל"יעילות" של חיסוני השעלת, הוא שעד שנות ה-50 שבהן החל שימוש נרחב בחיסון, אלף אנשים בשנה מתו משעלת, והיום מתים ממנה יחידים. אבל אם בוחנים גרפים של תמותה משעלת מתחילת המאה ה-20 בארצות הברית ובבריטניה, מתברר שלחיסון אין שום קשר עם הפחתת התמותה משעלת, שכן יותר מ-90% של הירידה בתמותה אירעה לפני התחלת החיסון, ואפילו לפני השימוש באנטיביוטיקה כפי שהוצג במאמר ששואל האם החיסונים אכן הצילו את האנושות?

שאר החיסונים

החיסון לתינוקות כנגד חיידק הפנמאוקוק אושר בארצות הברית ב-1977. הוא יועד בעיקר לקשישים, לחולים כרוניים ולקבוצות סיכון אחרות. במחקר מ-1994 המחברים מנתחים את כל המחקרים שפורסמו בנושא חיסון ילדים כנגד חיידק הפנמאוקוק ומסיקים שאין שום עדות לכך שהחיסון יעיל עבור קבוצת אוכלוסייה כלשהי. ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הגוף הממשלתי הכפוף למחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, המרכז את הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזון ותרופות) אישר את החיסון על סמך מחקרים משנות ה-30 וה-40, שנערכו על כורים במכרות זהב בדרום אפריקה ובתושבי הרים של גינאה החדשה. ניסויים קליניים אקראיים שפורסמו אחרי שהחיסון אושר הראו יעילות אפסית.[20]

על יעילות החיסון נגד שפעת אפשר ללמוד ממחקר (שדרך אגב מומן על ידי ה-CDC), שהראה שאנשים שקיבלו חיסון נגד שפעת יכולים להדביק בשפעת אנשים בסביבתם בכמות של יותר מפי 6 מאשר לא מחוסנים[21].

חשבתם שעם החיסון נגד אבעבועות רוח זה שונה? מסתבר שלמרות כיסוי חיסוני נרחב, מחוסנים עדיין נדבקים גם במחלה זו בדיוק כמו בלתי מחוסנים. מחקר מ-2004 מספר על התפרצויות אבעבועות רוח בבתי ספר בהם 97% היו מחוסנים[22]. מחקר חדש יותר מ-2017 מלמד על התפרצות אבעבועות רוח בבית הספר בו 98.6% היו מחוסנים, מהם 63.2% חוסנו בשתי מנות. המצחיק הוא (ואולי העצוב הוא) שהמחברים של המחקר מסיקים כי על מנת למנוע התפרצויות יש צורך בכיסוי חיסוני גבוה יותר – כלומר עוד מנות[23]

נעבור לטטנוס – בדיקת יעילותו של החיסון נגד טטנוס "נמצאה מוכחת" באופן שקשה שלא לתאר אותו כמוזר: ניסוי אקראי מבוקר לקביעת יעילות חיסון טטנוס מעולם לא נערך. אז איך בעצם קבעו שהחיסון יעיל? במלחמת העולם הראשונה נרשמו 70 מקרי טטנוס בקרב החיילים האמריקאים (13.4 ל-100,000 פציעות). במלחמת העולם השנייה, בה החיילים חוסנו לטטנוס, נרשמו 12 מקרי טטנוס (0.44 ל-100,000 פציעות). בנוסף, נרשמו 80 מקרי טטנוס בקרב החיילים הגרמנים שלא חוסנו, ואילו בקרב חיילי הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) שחוסנו, כיוון שהיו בכירים יותר, לא נרשמו מקרי טטנוס כלל. על בסיס הנתונים האלה הוחלט שהחיסון מאוד יעיל, ומאז 1947 החלו לחסן בו גם אוכלוסייה אזרחית.

על העובדה שבמלחמת העולם הראשונה הקרבות התנהלו על סוסים ומלחמת העולם השנייה בתוך טנקים החוקרים לא נתנו את הדעת. כמו גם על העובדה שקרבות אוויר מתנהלים בגובה רב ואילו חיידק טטנוס נמצא בעיקר באדמה. לעומת הטטנוס, במלחמת העולם הראשונה כ-100,000 חיילים גרמניים מתו מנמק גז (נמק גזי הוא נמק, מוות של רקמה, עם יצירה מקומית של גז) – באחוזים: כ-10-12% מכל הפצועים מתו מנמק גז. במלחמת העולם השנייה נמק גז היה סיבת מוות ב-0.3% מהמקרים, ובמלחמת וייטנאם רק ל-0.016% מהמקרים. וכל זה ללא שום חיסון נגד נמק גז… נמק גז הוא מצב רפואי שמקורו בזיהום בחיידקי קלוסטרידיום. כידוע, אין חיסון נגד נמק גז וגם לא נגד חיידק הקלוסטרידיום, ולכן לא מספרים לנו על יעילות החיסון נגד החיידק הזה, למרות הירידה בתמותה ממנו[24].

טטנוס בשנים 1951-2010

סיכום

אם אתם חושבים שהממצאים שהבאתי עד כאן, שהם – אני מדגיש – רק דוגמאות בודדות בלבד מתוך שפע של מחקרים בנושאים אלו, הינם "קונספירטיביים", לוקים בחסר, אינם מייצגים את המציאות, או מדגימים גישה לא מקצועית של לזרוק כמה נתונים ללא קונטקסט על הנייר ("קטיף דובדבנים"), אז תחשבו שנית. גם בדו"ח מיוחד שיצא ב-2013 קבע ה-IOM (The Institute of Medicine – המכון לרפואה של האקדמיה האמריקאית – מועצת המומחים המייעצת לממשלת ארצות הברית בנושאי בריאות, לרבות חיסונים), שתכנית החיסונים בכללותה לא נבדקה מעולם, לא מצד היעילות ולא מצד הבטיחות. מעולם!

כדאי לקרוא זאת שוב: בדו"ח של מועצת המומחים המייעצת לממשלת ארצות הברית בנושאי בריאות, לרבות חיסונים, נקבע שתכנית החיסונים בכללותה לא נבדקה מעולם, לא מצד היעילות ולא מצד הבטיחות. קביעה זו עומדת כמובן בניגוד מוחלט למיתוס המקובל כאילו "תכנית החיסונים נבדקה ביסודיות על ידי כל הגופים הרלוונטיים והיא הטובה והיעילה ביותר האפשרית". בדו"ח מצוין שמעולם לא נערכו מחקרים המשווים את בריאותם הכללית של ילדים המחוסנים בתכנית החיסונים המלאה אל מול זו של ילדים שאינם מחוסנים כלל[25], ועל כן לא ניתן לבחון את יעילותם של החיסונים. יתרה מכך (ואולי אף בלתי נתפס), הדו"ח קובע שלא ניתן לקבוע כיצד לחקור את יעילות ובטיחות תכנית החיסונים ותועלתה לבריאות, בטרם יוגדרו המדדים הרלוונטיים[26].

תאמינו או לא, כותבי הדו"ח מטעם הוועדה (שהוקמה ב-2009, וישבה על המדוכה למעלה מ-3 שנים, עד שהוציאה ב-2013 את הדו"ח שלה) כותבים בצורה מפורשת כך:

" The field needs clearer definitions of health outcomes"

כלומר, לדעת מחברי הדו"ח המלומדים, אין הגדרה לבריאות כללית, ועל כן לא ניתן לאמוד את התועלת שבתכנית החיסונים, או לערוך מחקר הבודק בריאות כללית של מחוסנים ושל לא מחוסנים[27]. לקרוא ולא להאמין! הדו"ח האמור נכתב בידי "ועדה של מומחים שתפקידה היה לבחון את הידע הקיים בנוגע ליעילות ובטיחות תכנית החיסונים".

ועדות הן חלק מהפרויקט המדינתי המודרני. הן נותנות ל"מומחים" מקום "מקצועי" בתהליך קבלת ההחלטות. לכאורה, השיקולים שלהם (של "המומחים המקצועיים") ושלהן (של "הוועדות") הם מחוץ לטווח הפוליטי, המסחרי, הכלכלי. עם זאת, ברור שזאת לא המציאות. הפוליטיקה מוסווית בעבודת הוועדה, ובשיקולים "מקצועיים", המתבססים על "מומחיות", על "ידע" ועל "ניתוח רציונלי". נראה שהוועדה, או "המועצה", הייתה בסך הכול מכשיר לביצוע המדיניות. ניסו לתת עקרונות של מדיניות, אך מצד שני, נראה שזו הייתה דרך אפקטיבית "לכבס" ולהצדיק פעילות ולהדוף תביעות וטענות.

"הקמת ועדה" היא שיטה ביורוקרטית ידועה ליצירת מצג (שווא…) של חקירה, בדיקה, ועשייה. במקום לצאת בסדרה של מחקרי מחוסנים מול לא מחוסנים, לבחינת יעילות החיסונים, הקימו ועדה/ מועצה שהסבירה למה לא ניתן לבצע מחקרים כאלו – "כי אין הגדרה לבריאות כללית". הממסד מתחמק מלערוך מחקרי מחוסנים מול לא מחוסנים למרות שמחקרים אלו עשויים לתרום להבנת יעילות החיסונים, אם יש כזו, ולמרות שמחקרים כאלו הם אפשריים, ישימים ואתיים, וכמובן נדרשים.

אין הסבר להתחמקות העקבית והמתמשכת של הממסד הרפואי מלבצע מחקרי מחוסנים מול לא מחוסנים לבדיקת יעילות, או נזקי, תכנית החיסונים על הבריאות, מלבד חוסר הרצון לחשוף בפני הציבור את העובדה שהחיסונים אינם יעילים (וגם אינם בטוחים, ועל כך אפרט בהרחבה במאמרים הבאים), ושבריאותם של הילדים הלא מחוסנים טובה משמעותית מזו של המחוסנים, בהיבטים רבים ומגוונים. הממסד הרפואי מסתמך על כך שהציבור שבוי עדיין במיתוס "המדע הטהור", ואינו מודע לאופן בו מתנהל המדע בפועל, והוא מתקשה (או מעדיף שלא) לזהות ולהבחין בחוסר יעילותם של החיסונים.

צילום מאת ג'רד אלטמן מפיקסביי

בהיעדרם של מחקרי השוואה רשמיים של מחוסנים מול לא מחוסנים אין למדע כל תשובה לגבי ערכה האמיתי של תכנית החיסונים, ובהתאם אין כל תוקף מדעי לקביעה הממסדית הגורפת לפיה "החיסונים הוכחו כיעילים". יתרה מכך, לאור המסרים הממסדיים הנחרצים באשר לתועלתם וליעילותם המוכחת כביכול של תכניות החיסונים, ניתן היה לצפות שמחקרי השוואה רשמיים של מחוסנים מול לא מחוסנים כבר נערכו וייחשפו בפני הציבור. אך כאמור זה מעולם לא קרה, כי מחקרי השוואה רשמיים של מחוסנים מול לא מחוסנים מעולם לא נערכו.

קשה להאמין שאנשי הממסד הרפואי – רופאים, חוקרים, פקידים בכירים – לא חשבו ולא יזמו מעולם מחקרי השוואה בין מחוסנים לבין לא מחוסנים כיוון שמצאו אותם "לא נחוצים", או "לא הכרחיים" או כיוון ש"לא שמו לב" להיעדרם מהספרות המקצועית הרשמית. מי שהעלה מדי פעם את הנושא ואת הדרישה לביצוע מחקרי השוואה של מחוסנים מול לא מחוסנים היו ההורים[28].

סירובן של הרשויות לבצע מחקרי מחוסנים מול לא מחוסנים (או סירובן לחשוף מחקרים כאלו, אם נערכו) תורם לירידה במעמד החיסונים בעיני הציבור, וזה בפני עצמו מעורר תהיות, כי הרשויות מתריעות בעקביות על הסכנות לבריאות הציבור אם שיעורי ההתחסנות יירדו, אך אינן טורחות להוכיח באמצעות מחקרים את יעילותם של החיסונים ואת התועלת של תכניות החיסונים. לוּ עשו זאת, היו יכולות לספק מענה נחרץ לשאלות העולות בדבר היעילות, והחששות בדבר הבטיחות של החיסונים בפני ההורים המתלבטים או החוששים. למרות כל זאת מרבית ההורים עדיין מחזיקים בתפיסה הגורסת כי אלמלא חיסוני הילדות, יחזרו המחלות ושיעור התמותה בילדים יעלה.

המידע המצטבר בקרב אלו שחקרו את הנושא, שחלקו עולה מהמחקרים הנחשפים במאמר זה, מלמד שהחיסונים לא מצליחים למנוע את התפרצותן של מחלות שכנגדן מחסנים, למרות שיעור כיסוי חיסוני גבוה. כפי שניתן לראות במאמר זה, ההנחה בדבר יעילות החיסונים מופרכת שוב ושוב על ידי התפרצותן של מחלות מדבקות גם (ואולי במיוחד) בקרב אוכלוסיות המחוסנות בשיעורים גבוהים ביותר.

למרות הדעה הרווחת כי יעילותם של החיסונים נבדקת באופן מדעי נרחב לפני ואחרי אישור שיווקו לציבור, לא קיימים מחקרים איכותיים הבודקים את נושא יעילות חיסונים. בסקירת מחקרים שפורסמו עד שנת 2004 להערכת יעילות חיסון ה- MMR (חיסון MMR, הידוע גם בשם החיסון המשולש, הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, ואדמת – Measles, Mumps, Rubella. מנה ראשונה של חיסון זה ניתנת לילדים בגילאי 9 חודשים), כשלושים שנה לאחר תחילת השימוש בחיסון זה, לא מצאו החוקרים ולוּ מחקר איכותי אחד אשר בדק את יעילותו בפועל של החיסון. למרות היעדר מחקרים שכאלו, הסיקו החוקרים שיעילותו של החיסון הודגמה בעצם היעלמות המחלות הללו. המעניין הוא שמחקר זה מופיע באתר הרשמי של המכונים הלאומיים לבריאות של  מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית.[29]

אז ראשית, המחלות הללו לא נעלמו. הן חזרו לקהילות המחוסנים. ברבות מההתפרצויות של חצבת, חזרת ושעלת בשנים האחרונות, מרבית מהאוכלוסייה באותם מקומות היו מחוסנים. ושנית, תמהני מה יאמרו החוקרים הנכבדים הנ"ל אם יקראו את מאמרי בנושא זה, בו הראיתי שנתוני התחלואה ובעיקר התמותה, ממחלות זיהומיות באירופה ובארצות הברית ירדו בשיעור ניכר מאמצע המאה ה-19 ואילך, וחלקן אף נעלמו מחיינו, ולתרופות ולחיסונים הייתה על כך השפעה מועטה מאד, אם בכלל. ניתן לומר שמחקרים אלו ממחישים את הפער בין התדמית הציבורית של מדע החיסונים לבין המציאות. ניתן גם להוסיף שמדיניות החיסונים נשענת על מדע חלקי ומידע רופף, ושההנחה של הרשויות והציבור לגבי יעילות חיסוני השגרה הינה שגויה.

לסיכום, במאמר זה בחנתי את סוגיית יעילות החיסונים. להבנתי, המסקנה העולה מן המאמר היא שאין שום בסיס ראייתי על פיו ניתן לכמת את יעילותה של תכנית החיסונים (אך בהחלט כן את נזקיה… ועל כך בהרחבה במאמרים הבאים), ומכאן שגם אין כל תוקף מדעי לקביעה הממסדית הגורפת שתכנית החיסונים יעילה, וככל העולה מן המאמר הוא שגם אין לה תרומה נודעת לבריאות המתחסנים.
לסיום אני מצרף קישור לסרט בנושא "מה המדע מראה על בטיחות ויעילות חיסונים"

ד"ר עופר בהרל

כותב המאמר עופר בהרל, נשוי + 2, מתגורר בקיבוץ מחניים בגליל העליון, בעל תואר דוקטור מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה.

  • התמונה הראשית מאת ג'וקו נרימו מפיקסביי

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1919891/pdf/pubhealthreporig00027-0069.pdf

[2] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9921727/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4047794/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16583967/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26589518/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3821823/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1884314/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/140009/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4014205/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10580207/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18343536/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20308208/

[3] https://greenmedinfo.com/article/measles-outbreak-fully-immunized-secondary-school-population-99-percent-vaccin

[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1646939/

[5] https://greenmedinfo.com/article/measles-outbreak-college-prematriculation-immunization-requirement

[6] https://greenmedinfo.com/article/major-measles-epidemic-occured-1989-region-quebec-despite-99-vaccine-coverage

[7] https://greenmedinfo.com/article/primary-and-secondary-vaccine-failure-may-explain-1992-measles-epidemic-cape-t

[8] https://hisunim.org.il/dr-obukhanych-herd-immunity-myth-or-real/

[9] https://financialpost.com/opinion/lawrence-solomon-vaccines-cant-prevent-measles-outbreaks

[10] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8053748/

[11] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6322706/

[12] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1628449/

[13] Letter from Victoria Romanus, MD, PhD, Department of Epidemiology Swedish Institute of Infectious Disease Control, Stockholm Sweden, August 25, 1995.

[14] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24216286/

[15] http://europepmc.org/article/med/16805226

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17991391/

[16] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1559845/

[17] https://www.cdc.gov/pertussis/downloads/pertuss-surv-report-2013.pdf

[18] https://academic.oup.com/cid/article/54/12/1730/452864?login=false

[19] http://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/66921/MIM_EPI_PERT_91.1.pdf;jsessionid=6563F8AB472683D45882266F758C3880?sequence=1

[20] https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/618469

[21] https://thewilddoc.com/cdc-funded-study-shows-the-vaccinated-shed-6-3-times-more-flu-virus-just-by-breathing/?fbclid=IwAR1kv0iA_nivzrNxzxDYLMzxp1yyXUsfk1FKISr5q6R4xYXbXO0CNmYn750

[22] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14993534/

[23] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5555361/

[24] https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM194709112371108

[25] https://drive.google.com/file/d/1no7T_Zx03ToHXlEMGix9miyZMhiRIVtW/view – עמ' 5 (עמ' 22 בקובץ)

[26] שם, עמ' 11 (עמ' 28 בקובץ)

[27] שם, עמ' 130 (עמ' 147 בקובץ)

[28] https://www.ageofautism.com/2007/12/seeking-the-tru.html

https://archive.is/GDQXz

[29] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16235361/

שתפו:

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

מעבר בין כתבות

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מודעה

כתבות נוספות:

קטגוריות

הצטרפו אלינו

היו הראשונים לקבל את העדכונים הכי חמים

יכול לעניין אותך גם:

תרומה עם Paypal

PAYBOX

העברה בנקאית

רוני גאמר
בנק לאומי 10
סניף 857
חשבון: 4829580

IL810108570000004829580 :Iban

דילוג לתוכן
Verified by MonsterInsights