25 אפריל ,2024

מצילי האנושות?

לאחר שבחן את המיתוסים של חיסוני הפוליו והירידה בתמותה ממחלות זיהומיות, שב ד"ר עופר בהרל לבחון מיתוס נוסף שטוען שבזכות החיסונים מצבנו הבריאותי הוא הטוב בהיסטוריה. באמצעות לא מעט נתונים, סטטיסטיקות ומחקר עצמאי שמחבר את הנקודות עולה השאלה האם המחלות הכרוניות הן פחותות מהעבר או שאולי דווקא בצמיחה ככל שמוסיפים עוד ועוד חיסונים לשגרה?

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

"תודות לחיסונים מצילי האנושות
מצבנו הבריאותי מעולם לא היה טוב יותר"!
האמנם?

במאמר הראשון שלי בסדרת המאמרים על החיסונים, ביקשתי לבחון את אחד מעמודי הטווח של האמון בחיסונים ובממסד הרפואי – סיפור הניצחון על מגפת הפוליו, אחד המיתוסים המייסדים של התחום, והעליתי בקול את תהייתי: שמא מיתוס סיפור הגבורה ההֵרוֹאִי על הפוליו, שהפך לנכס צאן ברזל עבור המדע והרפואה, ותחום החיסונים בפרט, לא היה אלא הונאה אחת גדולה, שהתבססה על השערות, ספקולציות, ניסויים תמוהים, פערי ידע, סתירות ותעלומות, שלא באו על פתרונם עד היום?

במאמר השני הצגתי סדרה של מחקרים שנעשו בארצות הברית ובאירופה, שהראו שהירידה בתמותה הכללית באותן מדינות, ובפרט בתמותה ממחלות זיהומיות, התרחשה לפני שהחלו להופיע הטיפולים הנחשבים אפקטיביים, קרי תרופות וחיסונים, לאותן מחלות זיהומיות, וזאת בניגוד מוחלט לקביעה הנחרצת הנשמעת תכופות מפי הרופאים והאחיות, לפיה "בזכות החיסונים ניצלנו מהמחלות הנוראיות שקטלו מיליונים לאורך ההיסטוריה!"

במאמר זה אני מבקש לבדוק מיתוס שלישי – המיתוס המבקש להנחיל בציבור את האמונה בתועלתם של החיסונים, ומשמש אמצעי תעמולה רב עוצמה בידי הרשויות, על מנת לשכנע הורים בדבר חשיבותם של החיסונים- התפיסה הנשמעת ללא כל היסוס ש"תודות לחיסונים מצילי האנושות מצבנו הבריאותי מעולם לא היה טוב יותר"!

ובכן… צילום מאת: סטוקסנאפ מפיקסביי

ובכן…

החל משנת 1960 מתבצע בארצות הברית סקר בריאות תקופתי הבוחן היבטים שונים של בריאות האוכלוסייה, לרבות תחלואה במחלות כרוניות. בשונה ממחלה זיהומית, החולפת על-פי רוב בתוך ימים או שבועות ספורים, מחלה כרונית נמשכת פרק זמן ארוך, ולעיתים אף למשך כל חייו של החולה. מחלות כרוניות גורמות לא אחת לפגיעה מהותית בתפקוד היומיומי של החולה, מעבר לסבל הכרוך במצב הכרוני, והן אינן נוטות להיעלם מעצמן.

הסקר הראשון שנערך בארצות הברית ב-1960 מצא ש-1.8% מהילדים מוגבלים בפעילות שגרתית עקב מצב כרוני כגון אסטמה. בשנות השבעים עלה שיעור זה ביותר מפי שניים ל-3.8% מהילדים (כשני מיליון ילדים). ב-1994 עלה השיעור ל-6.5% (כארבעה וחצי מיליון ילדים), וב-2010 כבר הגיע שיעורם ל-8% (כחמישה וחצי מיליון ילדים!).[1]

סקר שנערך בארצות הברית בשנים 2007-2008 בנושא תחלואה כרונית בילדים מצא שעבור 43% (זו לא טעות הקלדה – ארבעים ושלושה אחוזים) מהם דווח לפחות מצב כרוני אחד, ובחצי מהם הוגדרה דרגתו בינונית או חמורה. כ-19% מהילדים בארצות הברית (כלומר כמעט אחד מכל חמישה) נמצאו בסקר כבעלי צרכי בריאות מיוחדים. בין השנים 2002 ל-2013 עלה שיעור חולי האסטמה בארצות הברית בכמעט 20%, שיעור האוטיזם עלה בכמעט 400% (זו לא טעות הקלדה – ארבע מאות אחוזים!), ושיעור בעלי הפרעות קשב וריכוז עלה בכמעט 50%.

אחוז השינוי באסטמה אוטיזם והפרעות קשב וריכוז בילדים מתחת ל 17 בין השנים 2003 ל 2012 בארה"ב

סקר נוסף בנושא תחלואה כרונית בקרב ילדי ארצות הברית שנערך באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית מצא ששיעור החולים באסטמה כמעט והוכפל בין השנים 1988 ל-2000, וכך גם שיעורן של מחלות כרוניות אחרות, כגון לקויות בדיבור, אלרגיות ואפילפסיה.[2] לעלייה בתחלואה הכרונית, בילדים בעיקר, יש השלכה על העלייה בצריכת תרופות כרוניות (או נכון יותר לומר, עלייה כרונית בצריכת תרופות, או עלייה בצריכה כרונית של תרופות). בשנת 2009 ילד אחד מכל 4 ילדים אמריקאים עד גיל 19 נטל באופן קבוע לפחות תרופה אחת עבור מצב כרוני, ואחד מתוך כל 14 נטל שתי תרופות או יותר.[3]

העלייה בשיעור התחלואה הכרונית בילדים מלווה גם בעלייה בחומרת המחלות. מחקר אמריקאי שפורסם ב-2010 מצא ששיעור האשפוז של ילדים עד גיל 4, החולים כרונית במה שמוגדר "בעיה מורכבת", עלה בכ-24% בין השנים 1993 ל-2005. ושיעור האשפוז של ילדים החולים בו זמנית בשתי בעיות מורכבות ומעלה עלה באותה תקופה ב-100%! (זו לא טעות הקלדה – מאה אחוזים. כלומר, שיעורם הוכפל!).[4]
מחקר נוסף בנושא זה שבדק את נתוני האשפוז בגין בעיות רפואיות מורכבות של ילדים עד גיל 18, מצא שבשנת 2006 צרכו ילדים שמוגדרים "חולים-כרונית עם בעיות מורכבות" כ-25% מימי האשפוז וכ-40% מעלויות האשפוז של ילדים בארצות הברית. עצוב מכך – כמעט חצי מהפטירות בבתי החולים היו של ילדים אלו.[5]

אישפוזי ילדים בין 1997 ל 2006 בעליה מתמדת

במאמר שפורסם בתחילת 2020, ריכז רוברט קנדי ג’וניור כמה עובדות שלדעתו כל הורה צריך לדעת:[6]

  1. ליותר ממחצית מהילדים בארצות הברית (כ-54% ליתר דיוק) יש לפחות בעיה כרונית אחת.
  2. אחד מכל שני ילדים בארצות הברית עד גיל 18 אובחן עם לפחות הפרעה בריאותית מֶנְטָלִית, שִׂכְלִית או נַפְשִׁית
  3. אחד מכל שישה ילדים בארצות הברית סובל ממגבלות או נכות התפתחותית בהתאם לנתוני ה- CDC – Centers for Disease Control.
  4. אחד מכל שמונה ילדים בארצות הברית נזקק לשירותי חינוך מיוחדים.
  5. אחד מכל שנים-עשר ילדים בארצות הברית סובל מאסתמה.
  6. אחד מכל שלושה-עשר ילדים בארצות הברית סובל מאָלֶרְגְּיָה לפחות לסוג מזון אחד.
  7. אחד מכל 285 ילדים בארצות הברית יאובחן כחולה סרטן לפני הגיעו לגיל 20.
  8. כל שנה, לפי הערכה, כ-15,780 ילדים עד גיל 19 בארצות הברית יאובחנו כחולים בסרטן.

מספר הנשים היולדות בארצות הברית שנפטרו בגלל סיבוכים בלידה או אחריה יותר מהוכפל בתקופה שבין 1990 ל-2013. אחת ההשערות היא שאחד הגורמים העיקריים לכך הם החיסונים. בבריטניה בשנת 2017 אחד מכל 11 ילדים הוגדר כחולה באסטמה, ואחד מכל 14 מתחת לגיל 3 לקה באלרגיה לסוג מזון אחד או יותר.[7]

בישראל לא מתבצע סקר הבודק את שיעור המחלות הכרוניות בילדים (כמה מפתיע…), אך נתונים חלקיים צצים מדי פעם ומצביעים על כך ששיעור התחלואה הכרונית בילדים בישראל נמצא בעלייה. לדוגמה, שיעור התחלואה בסוכרת סוג 1 עלה בישראל בין השנים 1997 ל-2010 בכ-52%.[8] בסקר שנערך בשנת 2008, דיווחו 7.9% מתלמידי כיתות ח' בארץ כי הם סובלים מאסתמה או ברונכיט ספסטית.[9] סקר שבדק בשנת 2014 את נתוני מבוטחי קופת חולים "מכבי" מצא שבשנת 2005 אובחנו 6.8% מהילדים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ובשנת 2014 עלה שיעור הילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז לכמעט 15% – כלומר, 1 מתוך כל 7 ילדים![10]

צילום: אולריקה מאי מפיקסביי

המעניין (ואולי מדאיג) הוא שלמרות הנתונים הללו והעלייה הזו, אין במערכת החינוך נתונים על מספר התלמידים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז או המטופלים בבעיות אלו.[11] לדברי פרופסור אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyper Activity Disorder – ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית הנובעת משילוב של גורמים גנטיים, וגורמים סביבתיים כצריכת סמים או עישון כבד של האם בזמן ההיריון.[12]

לו יכולתי, הייתי שואל את פרופסור אור-נוי רק שאלה אחת: אם זו הפרעה הנובעת משילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים, אז האם הגנים של בני האנוש השתנו מהותית כל-כך בתוך זמן קצר כל-כך? או האם הייתה עלייה מטאורית בצריכת סמים או עישון כבד של אימהות בזמן ההיריון? או אולי משהו אחר השתנה פה?

"ריטלין" היא התרופה השכיחה ביותר לטיפול בילדים ובמבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז. לכל תרופה, גם ל"ריטלין", יש תופעות לוואי, והנפוצות ביותר, בהקשר ל"ריטלין", הן ירידה בתיאבון ונדודי שינה, וכן כאבי ראש, עצבנות ומצב דיכאון וחרדה. כמו כן, מטופלים שיש להם גם הפרעה של תגובות לא רצוניות של השרירים ("טיקים") עלולים לסבול מהחמרה של תופעה זו.

לפי המרכז המשפטי לילדים ולנוער, הזרוע המשפטית של המועצה לשלום הילד, המפעיל את המטה למאבק בשימוש יתר ב"ריטלין" במערך החינוך, לתרופת ה"ריטלין" וחלופותיה תופעות לוואי רבות ומסוכנות, מדום לב ועד התקפי פסיכוזה אלימים, במיוחד אם הילד מפסיק את השימוש.[13] לו יכולתי, הייתי שואל את המטה למאבק בשימוש יתר ב"ריטלין" במערך החינוך רק שאלה אחת: אם לתרופת ה"ריטלין" תופעות לוואי רבות ומסוכנות, מדום לב ועד התקפי פסיכוזה אלימים, במיוחד אם הילד מפסיק את השימוש, אז האם לתפיסתכם עדיף שהילד לא יפסיק לעולם את השימוש בסם הזה? האם הבנתי נכון?

במחקר מקיף של מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ומחוז שרון- שומרון בקופת- חולים "כללית", נמצא כי בין השנים 2008 ל-2012 הוכפל (!) שיעור מתן התרופה "ריטלין" לילדים ובני-נוער בני 18-6.[14] לו יכולתי, הייתי שואל את מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים ומחוז שרון- שומרון בקופת- חולים "כללית", למה הוכפל שיעור מתן התרופה "ריטלין" לילדים ובני-נוער בין השנים 2008 ל-2012? האם מישהו בדק מה קרה בשנים הללו? ראבק! בכל זאת הוכפל שיעור מתן התרופה לילדים! לשאלה זו לא ניתנת תשובה במחקר אשר פורט במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

צילום: קטיה פולארט מפיקסביי

הייתכן שלא רוצים לבדוק זאת?

החל מתחילת שנות ה-80 חל בעולם (וגם בארץ הקודש) שינוי: לא עוד חיסונים רק נגד מחלות ילדות קטלניות (לכאורה), אלא מעכשיו חיסונים גם נגד מחלות ילדות שאינן קשות או מסוכנות. כך נכנס לקראת אמצע שנות ה-80 החיסון המשולש (MMR) נגד חצבת, חזרת ואדמת; בתחילת שנות ה-90 הוכנס החיסון כנגד הפטיטיס B (דלקת כבד נגיפית), ולאחריו חיסון HIB (המופילוס אינפלואנזה – העלול לגרום, לפי המדע הרשמי, לדלקת ריאות, דלקת מכסה הגרון, ודלקת קרום המוח) וחיסון נגד הפטיטיס A (צהבת). בשנות ה-2000 התווספו חיסונים נגד רוטה-וירוס, פנאומוקוק ואבעבועות-רוח.

בסך הכול, כולל חיסוני שפעת עונתיים, מקבל ילד עד סוף כיתה א' 47 מנות חיסון, כשמתוכם, כ-37 מנות חיסון עד גיל 18 חודש. עצרו רגע, ותחשבו על זה: 37 מנות חיסון לתינוק עד גיל שנה וחצי מול מקסימום 10 מנות בשנות ה-70.

חוקרים רבים טוענים שיש חשיבות שילדים יחלו במחלות הילדים הנפוצות, כי רק כך מושגת חסינות אמיתית ושמחלות אלה לא יותר מסוכנות מהחיסונים. במקביל לעליית עומס החיסונים חלה גם עליה עצומה בשיעור המחלות והפרעות ההתנהגות: סכרת נעורים, הפרעות קשב וריכוז, אלרגיות שונות, והגרועה שבכולן – המגפה החדשה של הילדים – האוטיזם, לה אקדיש מאמר נפרד בהמשך.

כן, אני יודע, "לא הוכח קשר" בין הצרות הנ"ל שנפלו עלינו ועל ילדינו מאז שנות ה-80, בשיעור הולך ועולה, שבאו "במפתיע", בהתאמה לעומס החיסונים ההולך ועולה. אז ראשית, "לא הוכח קשר" כי לאף אחד כנראה אין אינטרס להוכיח את הקשר. ושנית, המתאם בין עליית כמות החיסונים לעליית המחלות הכרוניות בילדים הינו כל כך מובהק, שאפילו אם כרגע לא הוכח, הוא מחייב זהירות רבה – כי אולי עוד יוכח קשר כזה.

כאן אולי המקום לאֶתְנַחְתָּא מתודולוגית קצרצרה על מדע האפידמיולוגיה. מחקר אפידמיולוגי חוקר את תפוצתן של מחלות, דרכי הפצתן, והסיכון היחסי שלהן, על-ידי איסוף וניתוח נתונים באמצעות שימוש בכלים סטטיסטיים, במטרה לפתח שיטות למניעתן – כל זאת בקרב האוכלוסייה ולא ברמה הפיזיולוגית-ביולוגית-רפואית. כלומר במחקר אפידמיולוגי החוקר אינו פוגש את החולה, אינו בודק אותו, ואינו בוחן את הפרט הבודד, אלא בוחן סטטיסטית נתונים על מנת לנסות ולהבין את גורם או גורמי התחלואה ודפוסיה.

המחקר האפידמיולוגי בודק הימצאות (או היעדרות) של מתאם סטטיסטי בין שתי תופעות, אך הוא אינו מתיימר להוכיח קשר סיבתי. כלומר הממצאים המזעזעים הנ"ל היו אמורים, לתפיסתי, להאיץ את המחקרים למציאת הקשר הסיבתי בין שתי התופעות. הלא כן? בחזרה לארץ הקודש ולנתונים:

לגבי אלרגיה חמורה למזון קיימות בישראל רק הערכות, אולם ככל הנראה התופעה נעשית שכיחה יותר ויותר בשנים האחרונות, וניתן ללמוד זאת מכך שמשרד החינוך פרסם בשנים האחרונות מסמך הוראות הקובע שכל כיתה בה לומד תלמיד אלרגי תוכרז "סביבה בטוחה", שאליה תיאסר הכנסת רכיב מזון הגורם לאלרגיה ויוצב בה שילוט בהתאם. כן נאמר במסמך משרד החינוך שבלמידה בכיתות אחרות יינקטו אמצעי בטיחות, כגון ניקוי שולחנות במגבונים, כדי להגן על תלמידים אלרגיים. החוזר גם מגדיר שבבתי הספר יהיו גם אזורים חלופיים שבהם יהיה אפשר לאכול מוצרי מזון שמכילים אלרגנים, לטובת שאר התלמידים.[15] האם ניתן מכך ללמוד על העלייה בהיקף הילדים האלרגיים לסוגי מזון שונים? כנראה שכן.

צילום: ג'רד אלטמן מפיקסביי

לסיכום

במחצית השנייה של המאה העשרים נרשמו יוזמות בינלאומיות, בדרך כלל בהובלת ארגון הבריאות העולמי, להפעלת תכניות חיסונים. במאמר הקודם הצגתי מחקרים שהראו כי תכניות אלו לא השפיעו מאד (בלשון המעטה) על מהלך המגפות, התחלואה והתמותה, וזאת בניגוד לרושם המתקבל לפיו תכניות החיסונים מהוות את הפתרון למחלות הזיהומיות. במאמר זה הצגתי נתוני תחלואה כרונית אשר מספקים 'טעימה' קטנה מהבעיה העצומה המתרחשת לנגד עינינו, ואשר מצביעה על כך שבניגוד לתפיסה לפיה "תודות לחיסונים מצילי האנושות מצבנו הבריאותי מעולם לא היה טוב יותר", נראה שילדי המאה ה-21 חולים הרבה יותר ובמחלות ממושכות הרבה יותר, רובן מוגדרות כרוניות ולכל החיים.

במאמר הקודם ביקשתי להאיר על המחקרים והנתונים המלמדים שלחיסונים היה חלק מוגבל, אם בכלל, בהורדת שיעור התחלואה, ובעיקר התמותה, מהמחלות הזיהומיות במדינות המערב מאז אמצע המאה ה-19, ולהפריך את המיתוס השגור בפי ממסדי הבריאות, לפיו "בזכות החיסונים ניצלנו מהמחלות הנוראיות שקטלו מיליונים לאורך ההיסטוריה!". מטרתו של מאמר זה הייתה להפריך גם את המיתוס המקובל הגורס ש"תודות לחיסונים מצילי האנושות מצבנו הבריאותי מעולם לא היה טוב יותר", ולהעלות את המודעות, ואת הצורך בדיון ציבורי, לעובדה שבעשרות השנים האחרונות אויב בריאות הציבור הינו המחלות הכרוניות, ואליהן יש להפנות את מרבית המשאבים הלאומיים והמחקרים המדעיים על מנת לחקור את מקורן, להביא למניעתן ולטפל בנזקיהן.

ייתכן כמובן שלא כל המחלות הכרוניות קשורות לחיסונים, אלא לרעלנים וגורמי תחלואה אחרים שהשימוש בהם גם הלך וגבר בשנים אלו, אבל איך ניתן לדעת כמה מהן כן קשורות אם הנושא כלל לא נחקר?

אֶפִּילוֹג:

ב-13 בינואר 2015 יצא קול קורא בהול מה-CDC – המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של מחלקת הבריאות של ארצות הברית שתפקידה שמירה על בריאות הציבור ועל בטיחותו. נושא הקול הקורא והתדריך הדחוף שבא בעקבותיו היה 84 מקרי חצבת שאובחנו בפארק השעשועים דיסנילנד שבקליפורניה. 84 המאובחנים (מאובחנים. לא חולים) הגיעו מ-14 מדינות שונות בארצות הברית. בתדריך ובקול הקורא נקרא הציבור האמריקאי לגשת מיד וללא דיחוי להתחסן כנגד המחלה.[16]

למחלת הילדות, כפי שכונתה בעבר, החצבת, שמשפחות היו עושות מסיבות הדבקה סביבה, על מנת שילדיהם יחלו בה, וליעילות החיסון נגדה, אקדיש מאמר נפרד בהמשך הסדרה. כרגע כ'ספוילר' מצורף סרטון קצרצר ובו עדות שנתן בסנאט רופא בנושא תמותה מחצבת לעומת תמותה מחיסון החצבת. ובהקשר לקול הקורא הבהול להתחסנות כנגד החצבת שיצא בעקבות 84 הילדים שאובחנו בפארק השעשועים דיסנילנד – האם אין מקום לתדריך כזה מה-CDC כשיש כ-350,000 ילדים אמריקאים המאובחנים מדי שנה עם לקות קבועה או מחלה כרונית?

ד"ר עופר בהרל

כותב המאמר עופר בהרל, נשוי + 2, מתגורר בקיבוץ מחניים בגליל העליון, בעל תואר דוקטור מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה.

  • התמונה הראשית מאת: סטוקסנאפ מפיקסביי

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1651471/pdf/amjph00626-0040.pdf – עמ' 2

https://drive.google.com/file/d/10cA6x_A9xIhBojRWvqPn8ru0YNa6manG/view – עמ' 2

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1694379/pdf/amjph00540-0038.pdf

https://drive.google.com/file/d/1-24wBSNubDTj7cBDBRqX8sEqLeiqAxWG/view

https://www.healthaffairs.org/doi/pdf/10.1377/hlthaff.2014.0832

https://drive.google.com/file/d/199bLfWqYYf0JFd2QRXSMhBU9nQFUH2C2/view – עמ' 3, טור ימין

[2] https://publications.aap.org/pediatrics/article-abstract/139/3/e20162539/53380/Poverty-and-Trends-in-Three-Common-Chronic?redirectedFrom=fulltext

https://drive.google.com/file/d/1cYEgX8RyrC_WqcVI3QHnr-JYPvHB98TY/view

[3] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21570014/

[4] https://www.semanticscholar.org/paper/Increasing-Prevalence-of-Medically-Complex-Children-Burns-Casey/0c08f41f3061cc21f7e9a39202d1c7934c1762a6?p2df

https://drive.google.com/file/d/1GOanye2s01-bEmNfkpRPcxRx4voVLNKE/view

[5] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2962571/pdf/nihms-238735.pdf

https://drive.google.com/file/d/1Kysbgd3eBzzF-BiPo-DJbaGvi3NsK9Sr/view

[6] https://childrenshealthdefense.org/wp-content/uploads/02-24-20-10-Facts-Every-Parent-Needs-to-Know-About-Vaccines.pdf

[7] https://www.asthmaandlung.org.uk/media-centre/

https://archive.is/RhF80

https://www.nhs.uk/conditions/food-allergy/

https://archive.is/7Ciz4

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24283719/

[9] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Health_Status_in_Israel2010.pdf – עמ' 236

[10] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752240,00.html

https://archive.is/vsmuc

[11] https://drive.google.com/file/d/1uCb1q406FDebqWqzof8aFnU0qa2-Fu-f/view

[12] https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident.aspx?ver=2&docid=25596b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977

[13] https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident.aspx?ver=2&docid=25596b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977

[14] https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/25596b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_25596b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_7200.pdf

https://www.infocenters.co.il/ada/multimedia/full-pdf/%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA.pdf

[15] https://www.israelhayom.co.il/article/432489

https://archive.is/WH2zR

[16] https://archive.is/5sLoj

https://www.medpagetoday.com/publichealthpolicy/publichealth/49506

שתפו:

Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Email
Print

מעבר בין כתבות

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מודעה

כתבות נוספות:

קטגוריות

הצטרפו אלינו

היו הראשונים לקבל את העדכונים הכי חמים

יכול לעניין אותך גם:

תרומה עם Paypal

PAYBOX

העברה בנקאית

רוני גאמר
בנק לאומי 10
סניף 857
חשבון: 4829580

IL810108570000004829580 :Iban

דילוג לתוכן
Verified by MonsterInsights