המלך הוא עירום

בדיקות ה-PCR לקורונה והליך בידוד הווירוס-
היכן ההוכחה המדעית?

ממצאים מתוך בקשת חופש המידע ממשרד הבריאות הישראלי

תקציר

בדיקות הקורונה בשיטת ה-PCR שימשו כלי עיקרי על ידי רשויות הבריאות ברחבי העולם לשם קביעה ותיוג אנשים כ"חולים", "מאומתים" או "חיוביים" לקורונה, גם כשהיו ללא תסמינים. המאמץ והכסף הרב שהושקעו ברכישת ערכות הבדיקה וביצירת קמפיינים לשכנוע ולעיתים אף כפייה על כלל הציבור להיבדק באופן תדיר, במקרים רבים כתנאי לקיום חיי שגרה ושמירה על זכויות, הביא לכך שהיקף הבדיקות הללו היה חסר תקדים בהיסטוריה. מנגנון זה איפשר ליצור מצג שווא של מגיפה מתפרצת, אשר הצדיקה כביכול את שלל הפעולות האגרסיביות שנקטה הממשלה בשם מצב החירום, וזאת, חרף הפרה אתית קשה של חוקי יסוד, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד חופש התנועה.

כדי לחלץ את המידע, נאלצתי להשקיע זמן רב וכסף ופניתי בעתירה מנהלית לביהמ"ש. המידע שהתקבל בסופו של דבר ממשרד הבריאות מאשר את טענותיהם של קארי מוליס ואחרים:  –בדיקות ה-PCR אינן מתאימות לאבחון קורונה, ולתוצאות הבדיקה אין כל  משמעות קלינית. משום כך,  אינן יכולות לשמש ככלי לגיטימי וחוקי שמקנה למדינה סמכות לכפות על אנשים כיצד להתנהל וליטול  מהם את זכויותיהם.

לפי המידע שסיפק משרד הבריאות, שברובו כלל הפניות לספרות המדעית, ניתן להניח ולהוכיח שבדיקות ה-PCR מבוססות על סוג של פסאודו-מדע במקרה הטוב, והונאה בכסות של מדע במקרה הרע. טענה זו נובעת משלוש מסקנות שעולות לאור ניתוח המידע שסופק:

1. בדיקות ה-PCR לא עברו מעולם תהליך תיקוף מדעי אל מול תקן זהב (gold standard), שיכשיר אותן ככלי מרכזי או יחיד לאבחון קורונה. כל שנעשה הוא תיקוף אל מול ערכות בדיקה מבוססות PCR  אחרות.
2. הווירוס המכונה SARS-COV-2 – מעולם לא בודד וטוהר במעבדה באופן ישיר מאדם חי החולה בקורונה. ולכן לא ניתן לקבוע שהוא הגורם הסיבתי למחלת הקורונה. בהמשך לממצא זה, חשוב להבין שללא תהליך זה לא ניתן לרצף את הווירוס בשלמותו ולייצר על בסיס מידע זה ערכת גילוי מבוססת-PCR. למעשה, מעולם לא נעשה כל ניסוי מדעי מבוקר על יצורים חיים, ודאי שלא על בני אדם, בו הוכיחו שאותו ווירוס SARS-COV-2 הוא הגורם המחולל את מחלת הקורונה. לא נעשה ניסוי מדעי מבוקר המדגים העברה של מחולל המחלה בין בני אדם בדרך כלשהי וכפועל יוצא מזה – לא הוכחו ההשערות של קוך או ריברס – שהן הכרחיות לשם ביסוס התאוריה המדעית שהתקבעה (באופן מוטעה ומטעה) בקרב מדענים, רופאים ובציבור הרחב.

המידע שמשרד הבריאות מסר והמחקר שאני ואחרים ערכנו בספרות המדעית, מצביע כי כל מה שבוצע בפועל הוא סדרת ניסויים ארוכה ומפוארת בצלחות פטרי על תרביות תאים (בליווי עבודת מחשב לצורך הרכבת הפאזל הגנטי שנאסף) כאשר במרבית המקרים היו אלו תאי כליית קוף שמדגימים באופן עקיף  גורם מחלה כלשהו שגורם לתמותת אותה תרבית תאים (המוכר בספרות כאפקט ציטופתי – Cytopathic Effect). ניסויים מדעיים מבוקרים על בני אדם או בע"ח בעלי קרבה גנטית מעולם לא בוצעו. כל הנרטיב נשען על פרסומים של עבודות מעבדה בצלחות פטרי. באופן תמוה כמעט ולא נשמעת ביקורת בקרב וירולוגים וחוקרים על המודל המקובל במחקר הווירולוגיה. חוסר הספקנות בקרב המדענים מזכיר את הסיפור "המלך הוא עירום", או במידה רבה את הביטוי-  "הקונצנזוס המדעי".

• ערכות ה-PCR שבהן נעשה שימוש בישראל כוילו וכוונו באופן מכוון על מנת לקבל שיעור תוצאות חיוביות גבוה, זאת על ידי שימוש במספר גבוה יתר על המידה של מחזורי הגברה, הרבה מעל המקובל בספרות המדעית (מעל 36 סבבים, ולעיתים אף מעל 40 סבבים). זאת ועוד – שינויים תכופים במדיניות הבדיקות יצרו מצבים בהם נבדקו במשך תקופות לא קצרות רק ה"לא-מחוסנים" בהגדרתם (ללא ביסוס מדעי ומחקרי ראוי).

סכומי העתק שהושקעו ברכישת ערכות ה-PCR שווי ערך לתקציב של משרד ממשלתי גדול. בסכומים אלו ניתן היה לעשות שימוש אחר לטובת בריאות אזרחי ישראל והחברה כולה, ולתת מענה בריאותי רחב, הכולל תמיכה גופנית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית, במקום לבזבז את הכספים הללו על בדיקות PCR שאין להן תוקף מדעי או קליני.

במאמר המלא מובא הסבר נרחב על ממצאי בקשת חופש המידע, תוך ניתוח הפרקטיקות המדעיות המפוקפקות הנהוגות בעולם הווירולוגיה. מאמר זה מזמין את קוראיו להבין לעומק את משמעות הממצאים ולהביט באמת העירומה: שקר ה"קונצנזוס המדעי". כפי שתראו בהמשך המאמר וכפי שאני מקווה שתבינו – עלינו ללמוד לקח מכל הפרשייה הזו ולא לאפשר לה לחזור על עצמה בעתיד.

מבוא

כל מי שחי כאן בשלוש השנים האחרונות מכיר בוודאי את בדיקות ה-PCR. לפני מרץ 2020 שמעו עליהן רק בודדים. כמעט ואין מי שלא עבר את הבדיקה לפחות פעם אחת. רבים נאלצו להיבדק עשרות פעמים. היקף השימוש בבדיקות אלו היה חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. במהלך חודש אוגוסט 2021 בוצעו מעל 5 מיליון בדיקות לקורונה! (עפ"י נתונים מתוך דשבורד משרד הבריאות). קרוב ל-4 מיליון מתוכן היו בדיקות PCR אשר "הניבו" מעל 200 אלף "מאומתים" בחודש. זה בלבד יצר מצג שווא של תחלואה ללא שליטה לקראת פתיחת שנת הלימודים. דבר זה סיפק הצדקה לממשלה להחיל את "התו הירוק" במוסדות החינוך, ואת תוכנית "מגן חינוך" שהכריחה את כל תלמידי ישראל לבצע בדיקות על בסיס יומי, כדי לנסות לחמוק מבידודים, וכמובן דחף הורים רבים להסכים "לחסן" את ילדיהם בתכשיר הניסיוני, כדי לקבל פטור מהטירוף הזה. ידוע מפירסומים בתקשורת בארץ ובעולם המערבי שכל נפטר אשר נבדק ונמצא "חיובי" תויג כ-"נפטר מקורונה" מבלי להתחשב בתחלואת רקע או נתונים אחרים המסבירים את סיבת המוות האמיתית. כך למעשה התאפשר לשדר מידי יום מספרים מפחידים של "תמותה מקורונה" וזאת על אף שבשנת 2020 לא נרשמה תמותה חריגה מכל הסיבות (עפ"י נתוני הלמ"ס).

אלו שתי דוגמאות קצרות כדי להמחיש את מנגנון הבדיקות כאחד המנועים המרכזיים שדחפו את היסטריית הקורונה ואפשרו לרשויות הבריאות בארץ וברוב העולם להכתיב מדיניות של "בריאות הציבור" באופן כוחני ותוך רמיסת זכויות אדם רבות. באותה העת, התאפשר לאזרחים לשמור על זכויותיהם הבסיסיות רק בתנאי אחד – בדיקות. האוכלוסייה כולה נאלצה להיבדק, ולו רק כדי לשבת במסעדה, לנסוע למלון, לעלות על מטוס לחו"ל, או אפילו כדי להיכנס לבית ספר ולאוניברסיטה.

לצערנו, מעט מאוד אנשים עצרו כדי לחשוב או לשאול את עצמם ואת הגורמים הרפואיים – מה בכלל הבדיקות הללו שוות ומה משמעותן? במקום זאת הם שיתפו פעולה, לעיתים בלית ברירה, כדי לשמור על עצמם מול מקומות העבודה, האיומים מצד המעסיקים וההבנה כי כל יציאה נגד הדרך המקובלת תפגע בהם אישית. מדיניות ההשתקה והאיומים התרחשה מראשית הדרך וכללה -מוסדות רפואה, בתי חולים, מוסדות אקדמיים ומוסדות חינוך. היו לא מעט שעשו זאת מתוך מחשבה שזהו הדבר הנכון לעת הזאת, אולם היו אנשים בארץ ובעולם שהבינו די מהר שמשהו לא תקין בכל עניין הבדיקות לקורונה ולפיכך, החלו לחקור לעומק.

נושא בדיקות הקורונה התחיל בשלהי שנת 2020 וטרם הסתיים. על אף המאמץ והזמן המרובים שהושקעו בכדי לחלץ את המידע החשוב בנושא, וכאשר לפרקים היה נראה כאילו הגענו למבוי סתום, ניתן לומר כי המידע שהושג, למרות שאינו מכיל את כל מה שביקשנו לקבל, הוא בעל ערך שלא יסולא בפז. למעשה, ניתן לומר על סמך התשובות שנתן משרד הבריאות – שהביטוי "המלך הוא עירום" הוא הדרך המדוייקת ביותר לתאר את שיטת האבחון הנחשבת ל-gold standard לאבחון מחלת הקוביד 19 – הלא היא בדיקת ה-PCR הידועה והמוכרת.

רקע

נפתח בתיאור עובדתי של השתלשלות העניינים וכיצד כל העניין התפתח.

• בסוף נובמבר 2020 נשלח מכתב פניה ראשון למשרד הבריאות ובו המשרד נתבקש למסור מידע הנוגע לבדיקות ה-PCR.
• לאחר זמן מה ללא מענה נשלחה פנייה נוספת חתומה ע"י עורך הדין בועז פלץ –בתאריך 6/12/20.
• בתאריך 16/12/20 – התקבל מענה ממשרד הבריאות. המענה כלל מספר הפניות למידע באתרי אינטרנט שונים, אך לא הכיל כל מידע רלוונטי לשאלות שנשאלו ולמידע שנדרש בפנייה.
• בתאריך 10/1/21 – נשלחה פנייה נוספת למשרד הבריאות חתומה ע"י כ-160 בני אדם שהצטרפו לדרישת הפרטים. בפנייה החוזרת הודגש המידע החסר אשר מתבקש משרד הבריאות למסור.
• לאחר שבוע משלא התקבל מענה – הוגשה בקשת מידע במסלול חוק חופש המידע (תאריך – 16/1/21).

חשוב להבין שכאשר מגישים בקשת מידע מגורם ממשלתי במסלול חוק חופש המידע, המשיב מחוייב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בחוק. על המשיב להגיב לבקשה בתוך 30 יום לחיוב או לשלילה, אם ישנה סיבה מוצדקת לא להשיב, ובמידה ואין כזו עליו להעביר את המידע בתוך 15 יום נוספים, כלומר, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה. במקרים מיוחדים מותר למשיב לבקש הארכת זמן ובמקרה זה יש לקבל גם אישור של מנכ"ל המשרד הממשלתי המתאים ובכל מקרה הזמן המקסימלי לתשובה לא יעלה על 120 ימים.

כפי שתראו מיד –

• משרד הבריאות הרשה לעצמו לעבור על חוק חופש המידע פעמיים!
• משרד הבריאות משך את הזמן למתן תשובה והשיב רק לאחר מעל שנה מחלוף מועד הבקשה!

• בתאריך 25/3/21 – הגשתי תלונה למשרד המשפטים בשל אי מענה לבקשת חופש המידע שהגשנו.
• בתאריך 21/4/21 – התקבלה תשובה ממשרד המשפטים לגבי סיום הטיפול בתלונה.

התשובה שהתקבלה : אין בכוונתנו לטפל בתלונתך היות וביקשת ידע ולא מידע.

מה ההבדל בין ידע למידע ?

• מתברר שסגנון הניסוח עלול לשחק לידי הרשויות ולאפשר להם להתחמק מתשובה על בסיס זה, אף על פי שמבחינת התוכן המבוקש אין באמת הבדל. זאת אחת הפעמים שבהם נדמה היה לי שהגעתי למבוי סתום. בשלב זה ניסיתי להיעזר בתנועה לחופש המידע אך זה לא צלח. אמנם בתחילה התרשמתי שהתנועה רוצה לעזור לי אבל משהסברתי להם את מהות המידע שאני רוצה, משהו השתנה. יש לי חשד מסוים שכאשר התברר להם שתוכן הפנייה שלי בא להטיל ספק בלגיטימיות של בדיקות ה-PCR – הם עשו סיבוב פרסה. אם ניזכר מי עומד בראש התנועה לחופש המידע – נדב אייל – אזי יש גם בסיס סביר להניח שסיבוב הפרסה לא היה מקרי.
• בשלב הזה עברתי לעבוד בדרך אחרת – מיילים וטלפונים בלתי פוסקים. שלחתי מיילים לכתובות של ראשי המשרד ושל פניות הציבור במשרד הבריאות וכן השגתי טלפון של אחת הפקידות באגף פניות הציבור ופשוט בנוהל קבוע מידי שבוע התקשרתי אליה כדי להפעיל לחץ מלמטה.
• אותה פקידה, שהיתה נחמדה ביותר כבר הכירה את קולי מרוב הפעמים שחייגתי אליה ובכל פעם היא עשתה כמיטב יכולתה לנסות לעזור אך ללא הועיל. לבסוף, הצלחתי להשיג פרטי קשר של מנהלת בכירה באגף שירות לציבור ולאחר שפניתי אליה דברים בכל זאת החלו לזוז.
• בתאריך 23/1/22 – התקבל המענה המיוחל (לאחר כ- 13 חודשים!!). לאכזבתי, המענה כלל תשובות חלקיות בלבד למידע שביקשנו.

לאור חוסר הסיפוק במענה ולאור זאת שחלפה תקופה ממושכת שבה למדתי פרטים חדשים על בדיקות ה-PCR במסגרת המחקר העצמאי שעשיתי, הבנתי בו במקום שהמסע לא הסתיים ועליי להמשיך ב"חליבת" משרד הבריאות.

– כך יצא שכבר בתאריך 9/2/22 נשלח מכתב חוזר למשרד הבריאות ובו דרישה חוזרת וחדשה לקבלת הפרטים החסרים וכן בקשה למידע נוסף. במסגרת זו הוגשה בקשה רשמית חדשה של חוק חופש המידע.

מעל שנה חלפה מתחילת הפרשה ובינתיים התחלפו שר ומנכ"ל במשרד אבל ההתנהלות של המשרד לא השתנתה. כלומר, גם הפעם משרד הבריאות הפר את חוק חופש המידע ולא נתן מענה בתוך 45 ימים. יתרה מכך – נציגת המשרד ביקשה ממני ארכה למתן המענה ולמרות שנתתי הסכמה לארכה של 30 ימים – גם את ההסכם הזה הם הפרו ולא ענו. שוב הגעתי למבוי סתום!

בידיי היו שתי בחירות :

• לוותר

או

• להגיש עתירה מנהלית – משהו שאין לי בו ניסיון ואין לי עבורו ממון, שכן הגשת עתירה עולה כסף ואתה אף עלול למצוא עצמך משלם הוצאות משפט אם השופט יחליט כך.

ניסיתי לעניין כמה עורכי דין  – ללא הצלחה. לשמחתי נוצר קשר עם איש יקר בשם דוד שולדמן שהוא אדם פרטי מן היישוב שבדומה אליי מקדיש מזמנו הפרטי כדי להוציא מידע חשוב ממשרד הבריאות – מידע שהמשרד עושה מאמץ להסתיר.

יחד עם עו"ד אורי שאבי דוד היה בשלבים מתקדמים של עתירה מנהלית כדי לחייב את המשרד להשיב להם לאחר שבדומה למה שקרה לי – הם לא עשו זאת. דוד ואורי עשו ככל יכולתם להדריך ולסייע לי ועודדו אותי ללכת על העתירה. כדי לממן את הוצאות אגרת הפנייה עשיתי גיוס המונים קצר ומהיר ותוך כמה ימים השגתי את הסכום הנדרש והגשתי את העתירה המנהלית.

• העתירה הוגשה בתאריך 7/11/22. השופט קבע דיון בעתירה בתאריך 30/1/23.
• משרד הבריאות בשלב הזה נדחק אל הקיר וסוף סוף ניאות להפיק את המענה המיוחל אשר התקבל בתאריך – 18/1/23 – שבוע לפני המועד שקבע בית המשפט ו-כ-210 ימים מאוחר ממה שהחוק מתיר!

עד כאן השתלשלות העניינים ומלחמת ההתשה מול המשרד. ומה יצא מכל זה? ובכן, כעת נעבור לתוכן עצמו ולהסבר מדוע המלך הוא עירום.

פרק ראשון – תקן הזהב של בדיקות ה-PCR

נתחיל מהסבר קצר שימחיש כיצד יצרני בדיקות דיאגנוסטיקה (אבחון) של מצבים רפואיים, בין אם אלו מחלות או מצבים ביולוגיים נורמליים, יכולים לקבוע באופן ודאי שהבדיקה שלהם אכן מדויקת. ניקח כדוגמה ערכת בדיקה מהירה להריון. הערכּה מבוססת על גילוי הורמון ההיריון (HCG) בשתן. שימו לב שהערכּה אינה מודדת באופן ישיר את קיום העובר אלא מסתמכת על מדד פרוקסי (כלומר מקורב) הקשור לפיזיולוגיית ההיריון. כמובן שכדי לקבוע את מידת דיוק הבדיקה יש לבצע תיקוף שלה אל מול "תקן זהב"- Gold Standard.

תקן הזהב יהיה מדד שאינו נתון לפרשנויות והוא למעשה מדידה ישירה של המצב שאותו אנו מאבחנים. במקרה של ההיריון תקן הזהב יכול להיות בדיקת אולטראסאונד שבה מזהים באופן חד משמעי נוכחות של עובר ברחם. כך ניתן למדוד מהו שיעור ההצלחה של ערכת הבדיקה הביתית ביחס לתקן הזהב שבו אנו יודעים בוודאות שיש הריון.

באותה מידה, כאשר מביאים ערכת בדיקה לקוביד 19, במקרה שלנו – מבוססת PCR, יש לתקף את דיוק הבדיקה אל מול תקן זהב, שהרי בדיקת ה-PCR עצמה מבוססת על מדידת מקטע גנטי קצר שאמור להיות ספציפי לווירוס – SARS-COV-2 – אשר נטען לגביו שהוא הגורם למחלת הקוביד 19, כלומר אין מדידה ישירה של הפתוגן אלא מדידה של מדד פרוקסי שאמור להעיד על קיומו של הפתוגן.

כאן למעשה אנו מגיעים לליבת העניין. כדי לתקף את בדיקת ה-PCR על יצרן הבדיקה, או המדען שטוען שהיא מדויקת, לעמוד בלפחות 2 תנאים:

1. עליו לבודד ולטהר את הווירוס הנ"ל, כלומר להפרידו מכל חומר אחר. מדוע ? כיוון שאם עסקינן בזיהוי רצף גנטי קצר שמשויך לווירוס, עלינו להיות בטוחים במאה אחוז שהרצף לא שייך לאורגניזם אחר ורק אם נפריד את הווירוס מכל חומר אחר נוכל לאפיין ולרצף את החומר הגנטי שלו ומכאן למצוא רצף שהינו ספציפי לווירוס.
2. עליו להוכיח את ארבעת העקרונות  או ההנחות (postulates – באנגלית) של קוך (המדען – רוברט קוך) עבור פתוגן המשויך למחלה מסוימת, או לחילופין את ההנחות של ריברס – על כך נרחיב בהמשך.

לאחר שיצליח בשתי המשימות הנ"ל – יוכל אותו יצרן בדיקות, לפתח ערכת PCR אשר תזהה את המקטע הגנטי המשויך לווירוס אשר גורם למחלה, ושוב, בתנאי שעמד בהצלחה במבחן קוך. מבחן קוך למעשה מהווה במקרה זה את תקן הזהב שמולו צריך לתקף את בדיקת ה-PCR.

לאחר הבנת עקרונות אלו, בואו ונבקש ממשרד הבריאות את המידע שמוכיח שאכן התקיים תהליך המתקף את בדיקות ה-PCR אל מול תקן זהב ואשר מכשיר אותן לאבחן את המחלה החדשה–

כדאי לשים לב לפרטים בבקשה הנ"ל ובייחוד להתייחס לפירוט לגבי אופי המידע שהתבקש משרד הבריאות למסור – כזה שמכיל בתוכו מידע ספציפי על ניסויים בבני אנוש או תאים אנושיים וכן תיעוד מפורט של בידוד הווירוס באופן מלא ואמיתי. נפרט על כך בהמשך. בתאריך 18/1/2023 התקבל המענה הבא ע"י משרד הבריאות

משרד הבריאות משיב באריכות יחסית וקריאה באופן שטחי נותנת את הרושם שכל המידע המבוקש סופק לשביעות רצוננו. למשל – משרד הבריאות טוען שהווירוס בודד וטוהר במעבדה לנגיפים ושהווירוס רוצף באופן מלא. הוא ממשיך ומביא כהוכחה הפנייה למאמר מדעי שבו אמור להיות הסבר ותיעוד של התהליך שבוצע כדי לקבל את הווירוס המבודד והמטוהר. אמנם זה נשמע טוב, אבל אם נבחן זאת לעומק ונבין בדיוק  מה בוצע בפועל, נגלה תמונת מצב שונה לחלוטין.

 ראשית, נבחן את המאמר אליו הופנינו בסעיף 1 של תשובת משרד הבריאות –

 מחברי המאמר חסכו מאוד בפרטים וקשה מאוד להבין את הליך בידוד הווירוס. לפיכך, פניתי למחברת הראשית של המאמר שהינה חוקרת בכירה במעבדה לנגיפים בביה"ח שיבא, וביקשתי ממנה הבהרות ופרטים על האופן שבו בודדו וטיהרו את הווירוס.

הופניתי על ידי החוקרת הבכירה למאמר נוסף שכתבה ובו אמור להיות תיעוד מפורט של התהליך המדעי שבוצע. נבחן כעת את ההפניה הנוספת שקיבלתי:

גם במאמר זה לצערי תיאור ההליך לבידוד הווירוס קצר מאוד ומורכב משני משפטים (מודגשים בצבע). מה שברור  עד כה הוא שבוצעה עבודה במעבדה על תרבית תאי קוף (VERO-6) ולא תאים אנושיים. על מנת לוודא שבכל זאת הבנתי מה היה ההליך במעבדה אותו ביצעו, כתבתי מייל נוסף למחברת המאמר ובו תיארתי במילים שלי את ההליך שבוצע. באדום – התיקונים/תוספות של מחברת המאמר:

הבה נבהיר בשפה פשוטה את הממצאים הנ"ל:

הליך בידוד הווירוס (כמקובל בתחום הווירולוגיה כפי שנראה בהמשך) מתואר באופן הבא: לקיחת משטח גרון מאנשים עם תוצאת PCR חיובית – כלומר שמצאו בהם נוכחות של מקטע קצר של חומר גנטי שהוחלט שהוא ספציפי לווירוס. את משטח הגרון העבירו לתרבית תאי קוף (VERO-E6) להדגרה ולאחר מכן חיפשו ומצאו שוב את אותו מקטע חומר גנטי אך בכמות גדולה יותר. האם להערכתכם ניתן לומר בוודאות כי זהו הליך בידוד וטיהור הווירוס? נרחיב זאת עוד לעומק בהמשך.

חשוב להדגיש את עיקרון ההוכחה כביכול לבידוד הווירוס. יש כאן מנגנון "הוכחה" סיבובי שבו מוצאים משהו (רצף קצר של חומר גנטי שזוהה בעזרת ה-PCR) שהחליטו שהוא ההוכחה לנוכחות הפתוגן ואז את אותו 'המשהו' (הרצף הגנטי) שנמצא בתמיסה (יחד עם עשרות אלפי דברים אחרים בתמיסה)- שופכים על תרבית תאי קוף (למה תאי קוף? – הסבר אפשרי בהמשך) ולאחר כמה ימים, מחפשים שוב את אותו רצף ששפכנו בתמיסה כדי למצוא אותו שוב וזאת ההוכחה שמצאנו את מה שחיפשנו…הבנתם? תהליך סיבובי.

אבל נשאלת פה שאלת הביצה והתרנגולת – איך ידעו מלכתחילה שהרצף הגנטי שנמצא על ידי ה-PCR הוא סימן ההיכר הבלתי מעורער לנוכחות הנגיף? הרי צריך היה קודם בפעם הראשונה לבודד, לטהר, לזהות ולאפיין את הנגיף הקרוי SARS-COV-2 ורק לאחר מכן לפתח את ה-PCR (זוכרים את ההסבר בראשית הפרק?). הרי אי אפשר לבנות את הבניין מלמעלה, נכון?

בנוסף, שימו לב לעוד ניואנס – מה ההוכחה מבחינתם לנוכחות וירוס? ההוכחה היא איבחון תמותה של תאים בתרבית תאי הקוף שאיתה עשו את ההליך במעבדה (מה שקרוי – CPE- cyto-pathic effect). בשום שלב לא נטען שראו או מדדו או עשו משהו כדי לאתר את הוירוס עצמו בשלמותו כיישות ביולוגית מתפקדת.

ומעבר לזאת – האם זו הוכחה שהווירוס (שלא נמדד ישירות) הוא הגורם לתמותת תאי הקוף?
למה הדבר דומה? זה כמו שאתן למישהו קוקטייל מסתורי המורכב מאלכוהול, סוכר, מחית אננס, מחית קוקוס ונענע. אותו אדם ישתכר וירגיש רע ואני אטען שזו הוכחה שנענע גורמת לשיכרון…

לאחר הרהור בעניין נותרתי מוטרד שאולי אני מפספס משהו ולכן שאלתי את מיכל (אותה חוקרת בכירה)- מה הביקורת שלהם –

ציטוט מההתכתבות איתה:

"איך אתם יכולים לדעת שהחומר הגנטי שמצאתם אכן שייך לנגיף אמיתי ופונקציונאלי ואינו ארטיפקט או חומר גנטי מקרי שנמצא בנוזל? הרי במשטח גרון יש ערבוב של המון דברים, לא?"

תשובתה – ציטוט:

"אנחנו יודעים שהווירוס גדל כי אנחנו בודקים את כמות הווירוס, רואים שיש לנו יותר ווירוס אחרי הגידול בתרבית מאשר בדגימה המקורית שממנה התחלנו וכאשר התרבית גדלה מקבלים ערכים של ווירוס שלא רואים בדרך כלל בדגימות של חולים, אז ברור שהווירוס התרבה…"

ושוב – שימו לב לניואנס – היא אינה טוענת בשום שלב שישנה מדידה ישירה של הווירוס המבודד והמטוהר אלא למעשה היא נשענת על כמה הנחות יסוד –

1. שבדיקת ה-PCR שאיתה בוצע ההליך במעבדה אכן ספציפית לווירוס, כלומר שמישהו אחר אי שם עשה כל מה שצריך כדי להכשיר את ערכת ה-PCR. כפי שנראה בהמשך הנחה זו שגויה.
2. שאם יש עלייה כמותית בחומר הגנטי לאחר מספר ימים שבו הודגר עם תאי הקוף – אזי נגזר מזה שמי שאחראי לעליה הנצפית בכמות החומר הגנטי – הוא הווירוס.

מה זה אומר בעצם? האם ניתן להבין מכך – שאין ביקורת אמיתית?!

כאמור, לא קשה לראות שבשום שלב מההליך שבוצע (וזאת עובדה – לפי דברי החוקרת עצמה) – לא בוצעה מדידה אמיתית וישירה של הווירוס המלא והפונקציונלי בשלמותו. כלומר, כל הוכחת קיום ובידוד הווירוס מבוססת, לפי המידע הנ"ל, על שינוי כמותי במקטע חומר גנטי שהוחלט שהוא סימן הזיהוי הייחודי לווירוס. ונשאלת השאלה – על סמך מה קבעו את המקטע של החומר הגנטי הוויראלי שהוא ספציפי לווירוס? הרי השתמשו כאן ב-PCR כדי לזהות את הווירוס.

אבל איך תוכנן ה-PCR מלכתחילה?

שוב חזרנו לנקודה שכדי שיהיה בכלל PCR תקף צריך לבודד ולטהר את הווירוס, לרצף אותו ואז, ורק אז לתכנן מקטע גנטי (פריימר) שיהיה ספציפי לווירוס. אי אפשר להתחיל ישר מהסוף.

נסכם את הפרק הזה ונזכיר שביקשנו בבקשת המידע הוכחה לבידוד וטיהור הווירוס בשלמותו ולמרות שבאופן שטחי קיבלנו תשובה עם המידע המבוקש, בעת ההעמקה והירידה לפרטים גילינו ש –

• אין הוכחה ישירה לקיומו של ווירוס שלם ופונקציונלי.
• אין מדידה ישירה שלו בהליך המדעי שבוצע במעבדה לנגיפים.
• אין אפיון של הווירוס למעט ריצוף של חומר גנטי (וגם על כך בהמשך).
• ואחרון ולא פחות חשוב – אין תהליך ביקורת שישלול ארטיפקט או משתנה אחר שנמצא במערכת הניסויית שהתקיימה במעבדה.

פרק 2 – יורדים עמוק ל"מחילת הארנב" של בידוד הווירוס

בנקודה זו החלטתי שאני מוכרח להעמיק ולחקור את נושא בידוד הנגיף ושאיני מסתפק בתשובת משרד הבריאות והחוקרת מהמעבדה לנגיפים וביצעתי סקירה של חומר בנושא בידוד וטיהור הווירוס.

בתור התחלה חיפשתי מידע באתר ה-CDC האמריקאי. הכתובת הזו משום מה הוסרה מאתר ה-CDC אך ניתן לאתר את התוכן דרך אתר web.archive.org. להלן תוכן העמוד המקורי:

הפסקה הקצרה מעל מתארת את האירועים החשובים בתחילת הפנדמיה. בנקודה האחרונה מופיעה הפניה למאמר שפורסם בכתב העת של ה-CDC שבו מופיעים הפרטים על תהליך הבידוד והאפיון של הווירוס. בואו ונבחן לעומק מה ניתן ללמוד מאותו מאמר.

צילום נוסף מהמאמר, בתמונה מטה, מציג את אחד מממצאי המחקר המעניינים ביותר ואשר מעלים תמיהה לגבי בחירת מערכת הניסוי. למעשה, ה -CDC – במאמר זה שכזכור פורסם בעיתון הרשמי של ארגון זה, חושף מהי הסיבה שכל הניסויים העוסקים ב"בידוד" ואפיון הווירוס משתמשים בתאי כליית קוף אפריקאי ירוק (VERO-E6) כמודל להוכחת התאוריה.

שהרי כל בר דעת עשוי לשאול – מדוע הם אינם משתמשים בתאים אנושיים?

וליתר דיוק- מדוע אינם משתמשים בתאי אפיתל של מערכת הנשימה? שהרי, אותו וירוס "מתמחה" בתקיפת תאי האפיתל של מערכת הנשימה ועל ידי פלישה אליהם ושימוש בהם להשתכפלות הוא מסוגל להתרבות ולגרום לנזקים בׇריאות ואף להגיע לאיברים אחרים.

אבל, מנגנון הפלישה לגוף הוא דרך דרכי הנשימה ולא דרך הכליות! ומחלת הקוביד היא מחלה אנושית ולא קופית (אין תיעוד של מחלה חדשה בקרב קופים או פרימטים ואפילו לא אצל עטלפים). אז מדוע תאי כליה ומדוע של קוף? התשובה לפי ממצאי ה-CDC – (ראו מסגרת וקו תחתי) – SARS-COV-2  אינו מסוגל "להדביק" ולהתרבות בתאים אנושיים, אפילו בתאים סרטניים אנושיים.

קחו לכם דקה לחשוב על כל זה. מה המשמעות מבחינת מחלת הקוביד? אם הווירוס אינו מסוגל להדביק ולהתרבות בתאים בצלחת פטרי, כאלו שאין להם מערכת הגנה משוכללת בצורת מערכת החיסון המופלאה שלנו והם למעשה משמשים "מטרה נייחת" לפתוגנים, אם אפילו בתאים אלו ההדבקה והמחלה אינה מתרחשת- מה קורה בעולם האמיתי, ביצורים חיים ושלמים בעלי מערכת חיסון?

היינו מצפים שווירוס מדבק וקטלני כמו שסיפרו לנו, שמתפשט כאש בשדה קוצים, היה "נהנה" מתאים כאלו ומשגשג בהם. לכאורה, הדבקה במעבדה היתה אמורה להיות קלה מאשר בעולם האמיתי על יצורים חיים. ובכל זאת, מתגלה כאן שמדעני ה-CDC ניסו ולא הצליחו לגדל את הווירוס על תאים אנושיים ולכן עברו לתאי כליית קוף אפריקאי ירוק (שנזכיר שוב – אין שום היגיון ביולוגי שתאים כאלו ישמשו פונדקאי לפתוגן הנ"ל) כיוון שרק הללו נתנו להם אפקט ציטו-פתי (CPE) שהוא האינדיקציה מבחינת הוירולוגים, לנוכחות הווירוס.

זאת ככל הנראה הסיבה שבכל העבודות המדעיות האחרות העוסקות ב"בידוד" הווירוס או מחקר עליו – משתמשים באותם סוגי תאים. האם תאי כליית קוף אפריקאי הינם אורגניזם מודל לגיטימי לביצוע ניסויי תיקוף של תאוריית נגיף הקורונה? נשאיר את השאלה פתוחה לעת עתה.

נחזור כעת לגוף תשובת משרד הבריאות:

משרד הבריאות טוען לעיל שהמאמר הנ"ל מכיל את כל המידע שביקשתי. בואו ונבדוק מה מכיל המאמר והאם הוא מספק את כל המידע שרצינו:

בבחינה מעמיקה של המאמר אליו הופניתי ובאופן פרטני בפרק שיטות המחקר נמצא את תאור שיטות העבודה והאופן בו בוצע אבחון של ווירוס חדש:

• נלקחו דגימות מקנה הנשימה של אנשים חולים בעלי תסמינים של דלקת ריאות.
• מהדגימות הוציאו את החומר הגנטי – חומצות הגרעין – D.N.A/ R.N.A – חשוב להדגיש שהללו מצויות בכל אורגניזם חי וישנם כאלו רבים בלוע שלנו, מעבר לתאים האנושיים – בקטריות, פטריות וכו'.
• בעזרת ערכות מבוססות PCR חיפשו בחומצות הגרעין רצפים תואמים לפתוגנים ידועים. בנוסף חיפשו רצפים "ויראליים" התואמים לרצפי גנים ויראליים שאופיינו בעבר.
• מכל הרצפים שרוצפו לא נמצא משהו מוכר ומכאן כביכול עלו על נוכחות ווירוס חדש שלא זוהה קודם.
• המחברים מציינים שהשתמשו בערכת PCR מיוחדת שנועדה לאתר מקטע גנומי שמאפיין את קבוצת נגיפי הקורונה. נקודה זו מעניינת בפני עצמה שהרי מהיכן היה ידע לחוקרים לחפש דווקא נגיף קורונה?

בהמשך המאמר הנ"ל – נמצא את תיאור "בידוד" הווירוס:

• את הדגימות מקנה הנשימה של אנשים החולים בדלקת ריאות, הכניסו למבחנות והעבירו אותם צנטריפוגה חזקה על מנת לשקע את החלקים הכבדים.
• את הנוזל העליון שבמבחנה שאבו וטפטפו לתוך צלחות פטרי בהם תרבית תאים אנושיים.
• התאים האנושיים נלקחו מאנשים בניתוח להסרת סרטן ריאות! כלומר אלו תאים סרטניים!
• תאים אלו נשמרו ב-37 מ"צ ובסביבה עשירה בפד"ח (5%) ונשטפו בתמיסה כל 48 שעות.
• בנוסף – התאים דוללו והועברו 3 פעמים לתרבית חדשה.
• במהלך התהליך הזה חיפשו אפקט ציטו-פתי – כלומר התפרקות של תרבית התאים עקב תמותה של חלקם.

בהמשך מופיע תאור האופן בו ביצעו ריצוף וזיהוי גנטי של הנגיף:

• חומצות הגרעין שנלקחו מהדגימה שימשו כתבנית בתהליך ריצוף הגנום הנגיפי.
• התקבלו מקטעים גנומיים רבים חופפים ובעזרת תוכנת מחשב ייעודית סידרו ובנו גנום חדש.
• המחברים מציינים במפורש שהריצוף בעזרת המחשב לא היה מלא והיה צורך בביצוע הליך נוסף כדי למלא את ה"פערים".
• בתהליך זה תוכננו פריימרים חדשים ל-PCR.

בפרק התוצאות במאמר נמצא תיאור נוסף לגבי תהליך "בידוד" הווירוס וריצוף הגנום:

• בתהליך הריצוף קיבלו מעל 20000 מקטעים ויראליים (מאותם דגימות שנלקחו מהחולים).
• המחברים טוענים שרוב המקטעים מתוך ה-20000 הללו היו דומות בהרכבן לבטא-קורונה וירוס.
• תהליך "בידוד" הווירוס כפי שתואר קודם בפרק השיטות ביצעו על תאי אפיתל אנושיים(סרטניים) אך בפרק התוצאות, ללא הסבר ברור מדוע, המחברים מתארים שביצעו את הבידוד לא רק על תאי אפיתל אנושיים סרטניים אלא גם בתרביות תאי קוף (VERO-E6) וקו נוסף של תאי סרטן כבד אנושיים (Huh-7).  ייתכן והכוונה שתהליך המעבר המשולש שתואר לעיל היה כרוך במעבר לתאי הקוף? ראו התייחסות לסיבה אפשרית שעלתה במאמר של ה-CDC.
• התקבל אפקט ציטופתי – CPE – בתאי האפיתל לאחר 96 שעות ובתאים האחרים לאחר 6 ימים.

יש לציין שקשה להבין מקריאה במאמר את כל התהליכים שבוצעו ובייחוד אין אנו מוצאים שום התייחסות לגבי האם בכלל בוצעה ביקורת בניסוי ואם בוצעה כזו מהי ומה היו תוצאותיה. כך נותר הקורא ללא יכולת שיפוט אמיתית לגבי התהליך וממצאיו.

קודם שנמשיך בעניין הבידוד של הווירוס החדש, נתייחס לעניין ריצוף הווירוס.

נחזור ונבחן את תשובת משרד הבריאות בנושא הריצוף –

האם לפנינו הוכחה לכך שכל עניין הריצוף וה"וריאנטים" מבוסס על תוכנות מחשב ותו לא? יש לשים לב לקטע המסומן – הם מודים שכל תהליך הריצוף מבוסס על עבודת מחשב (ביו-אינפורמטיקה). אך היכן הניסוי המדעי-ביולוגי שיאשר זאת? האם קיום של רצף גנטי במחשב בהכרח מעיד על קיומו בעולם האמיתי? בנוסף – משרד הבריאות מציין במפורש שחלק מהדגימות (כמה? מי יודע…) אינן מרוצפות באופן מלא.

למעשה, אם נחפש בספרות המקצועית נגלה שאף דגימה לא מרוצפת באופן מלא, בוודאי שלא במהלך אחד ובוודאי שלא על ווירוס שלם ופונקציונלי. כל אלו לא נעשים, כיוון שטכנית אי אפשר לעשות זאת. אין מכונה בעלת יכולת כזאת. הדרך בה מפענחים ומרצפים רצף גנטי של יצור חי היא אך ורק בעזרת תוכנות מחשב אשר לוקחות את מיליוני חתיכות ה"פאזל" הגנטי (המקטעים שנמצאים בדגימה שאינם שלמים וגם אם הינם שלמים- נחתכים באופן מכוון כיוון שלא ניתן לקרוא רצפים ארוכים) והמחשב הוא זה שעושה סדר בכל הפאזל הזה. אין כאן תהליך ביולוגי ממשי וכמובן שאין שום ביקורת לתהליך. כאשר מדובר ביצור חי שניתן לקבוע שרק הוא מושא הדגימה– ניחא. אבל כאשר מדובר בווירוס (חלקיק ננומטרי) שלא בודד והופרד מכל שאר הדברים סביבו (ראו פירוט בהמשך) הרי שיש פה בעיה רצינית. מי שמעוניין להרחיב מעט בנושא מוזמן לקרוא את המאמר.

נעשה סיכום ביניים ונסתכל על מה שלמדנו מהמידע שהתקבל ממשרד הבריאות ונבחן האם בעצם הם סיפקו מידע שעונה על הדרישה כפי שנוסחה בבקשת חופש המידע –

האם אכן קיבלנו מידע ברור המוכיח כי בודדו את הווירוס החדש וקבעו שהוא סיבת המחלה הקרויה קוביד 19?

ובכן, התשובה לדעתי היא – לא! גם אם נקבל את הטענה של משרד הבריאות שהם (כלומר המעבדה לנגיפים או החוקרים שהופנינו למאמר שלהם) אכן הצליחו ובודדו וירוס חדש, (ותיכף אסביר למה זה לא המצב),  עדיין הם לא הוכיחו קשר סיבתי בין אותו וירוס חדש לבין המחלה בוואהן. למעשה, המחברים עצמם של המאמר אליו הופנינו, מודים בזה כמה פעמים בגוף המאמר, בפרק הדיון בתוצאות (ראו סימון בתמונה למטה):
שימו לב לבחירת המילים של המחברים (במאמר כזה כל מילה מחושבת היטב) –

“the likely causative agent…”

“that is likely to have been the cause of severe pneumonia…”

“Although our study does not fulfill Koch’s postulates…provide evidence implicating…”

כלומר, המחברים מודים שלא מולאו ההנחות של קוך, שכאמור הן תקן הזהב במקרה זה וכל שהם יכולים לטעון זה שבידיהם נתונים המרמזים או מצביעים על סבירות שמצאו את הפתוגן. אין כאן קביעה חד משמעית, ובהמשך, המחברים מציינים את ההכרח לבצע ניסויים נוספים בבעלי חיים כדי לבסס את ההשערה הזו. שימו לב שהמחברים מבינים את מגבלות שיטות העבודה שלהם שכולן מבוססות על מחקר in-vitro (כלומר "במבחנה") ומחקר in-silico (כלומר בתוכנת מחשב)– ואת ההכרח לבצע מחקרים  in-vivo (באורגניזם שלם וחי) משום שלעולם מחקר in-vitro לא יוכל להוות הוכחה להיפותזה מדעית בתחום הביולוגיה.

כזכור, בבקשת המידע ממשרד הבריאות ביקשנו מידע המוכיח כי נעשתה עבודה מדעית in-vivo. לא קיבלנו מידע כזה! ביקשנו הוכחה למילוי ההנחות של קוך (או ריברס – וירולוג שבא אחרי קוך ושינה מעט את רשימת הקריטריונים לביסוס הוכחת פתוגן ויראלי) וקיבלנו מאמר שטוען בעצמו שלא עמד בזה. לכל היותר אפשר לדון האם מולאה הנחה מס' 2 של קוך. ברצוני להמשיך ולהעמיק בנושא בידוד וטיהור הווירוס כיוון שהנושא הזה הוא אולי החשוב ביותר לדיון.

בואו ונגדיר קודם את המשמעות המילולית של "בידוד".

ההגדרה במילון בהקשר שלנו היא "להפריד מכל חומר אחר על מנת לקבל משהו בצורתו הטהורה או חופשית (מדבר אחר)." כלומר, כדי שנוכל לטעון ולהכריז שבודדנו וירוס כזה או אחר – עלינו להפרידו מכל חומר אחר שאינו הוירוס ולקבלו במצב מטוהר וללא כל חומר שאינו הוירוס. כעת – בואו ונבחן שנית את הליך בידוד וטיהור הנגיף לאור הגדרה זו –

מתוך תיאור "בידוד" הווירוס במאמר הנ"ל –

• נלקחו דגימות מלוע אנשים החולים בדלקת ריאות.
• את הדגימות העבירו במבחנות לצנטריפוגה חזקה על מנת לשקע את החלקים הכבדים.
• את הנוזל העליון שבמבחנה שאבו וטפטפו לתוך צלחות פטרי בהם תרבית תאים אנושיים.
• התאים האנושיים נלקחו מאנשים בניתוח להסרת סרטן ריאות! כלומר אלו תאים סרטניים!
• תאים אלו נשמרו ב-37 מ"צ ובסביבה עשירה בפד"ח (5%) ונשטפו בתמיסה כל 48 שעות.
• בנוסף – התאים דוללו והועברו 3 פעמים לתרבית חדשה.
• במהלך התהליך הזה חיפשו אפקט ציטו-פתי – כלומר התפרקות של תרבית התאים עקב תמותה של חלקם.

הסבר במילים פשוטות- בשום שלב מהתהליך הנ"ל לא בוצעה הפרדה מלאה וטיהור של חלקיקי הווירוס מכל דבר אחר שהיה במערכת. נזכיר מהם הגורמים הנוספים במערכת – כלומר בנוזל שנלקח מאותם אנשים חולים. חוץ מהוירוס שאותו אמורים לבודד, בין היתר ישנם – תאים אנושיים, תמיסת גידול תרבית התאים והתמיסה המכילה את דגימת הלוע ובה מגוון אורגניזמים כגון בקטריות ופטריות שכל אלו מכילים בעצמם חומצות גרעין שמרכיבים את החומר הגנטי. האם די בכך כדי לבודד ולטהר חלקיקי וירוס אחד מסוים?

חשוב להדגיש – הם ביצעו צנטריפוגה כדי לשקע חלקיקים גדולים וכך הפרידו חלקיקים גדולים וכבדים מחלקיקים קטנים וקלים אבל אין שום תיאור של תהליך שבו הפרידו מהפאזה של החלקיקים הקלים את מרכיביה השונים והרבים. כיצד יכלו לדעת שבפאזה הקלה יש אך ורק וירוסים ועוד מסוג אחד בלבד? להניח שזה כך סותר כל היגיון מדעי. בנוסף, הטענה שהליך לקיחת נוזל ממשטח הגרון, העברתו בצנטריפוגה ופיזורו על תרבית תאים סרטניים שהגיבו לאחר מספר ימים בתמותה היא הוכחה לבידודו של וירוס אשר גורם למחלה חדשה – היא די הזויה כשחושבים על זה (וסליחה על הבוטות…).

ומדוע היו צריכים להעביר את התמיסה והתאים 3 פעמים לתרבית חדשה? (הטענה היא שכביכול אין מספיק וירוס בדגימה היא מוזרה לאור יכולת ההדבקה הפנומנלית המשויכת לוירוס – מה שהצריך מכולנו לעטות מסיכות ולהתרחק 2 מטר אחד מהשני) מדוע לא בודדו וטיהרו את הוירוס ישירות מדגימת הלוע? הרי ברור שכל מעבר כזה (מתרבית אחת לשנייה) מוסיף עוד ועוד גורמים, עוד ועוד משתנים, עוד ועוד רעש. משרד הבריאות בתשובתו, מספק מראי מקום נוספים האמורים להוכיח את בידוד הנגיף.

הבה נבדוק את תוכן המאמר.

מדובר במאמר סקירה -review על עבודות שנעשו לאפיון הנגיף אבל אין כאן מידע שעונה על הקריטריונים הברורים שביקשתי. גם כאן מדובר בעבודות על תרביות תאים (in-vitro) וריצוף על ידי תוכנות מחשב (in-silico).

ממשיך משרד הבריאות בתשובתו:

גם הפעם מפנים אותנו למאמר שאמור לספק את המידע שביקשתי ואולם בניגוד למה שביקשתי – מדובר במחקר אפידמיולוגי המבוסס על אבחון ב-PCR!

מדוע מאמר זה אינו מוכיח את מה שביקשתי? מדוע הוא אינו מוכיח את הקריטריונים של ריברס?
להלן הקריטריונים או ההנחות של ריברס:

בדומה למה שראינו קודם לגבי ההנחות של קוך, אין כאן כלל מילוי שלהן. על מנת למלא את ההנחות של קוך יש לבצע ניסוי מבוקר באורגניזמים חיים. כדי להמחיש ניתן דוגמא:

על מנת למלא את הנחות 4 ו-5 של ריברס – יש לבצע ניסוי ביצור חי ושלם המהווה פונדקאי של המחלה – במקרה של קוביד או SARS1– בבני אדם ואם לא בבני אדם לכל הפחות באורגניזם הקרוב ביותר גנטית – למשל בקוף. בניסוי כזה יש לקחת את מושא הניסוי – הפונדקאי למחלה, ולחשוף אותו לוירוס המבודד והמטוהר (כלומר שמופרד מכל חומר אחר), באופן המדמה את החשיפה בתנאי העולם האמיתי – כלומר דרך דרכי הנשימה. במקביל יש להעמיד ביקורת לניסוי שבה חושפים את הפונדקאי לפלסבו (תמיסת מי מלח ללא הוירוס).

לפי ההנחה של ריברס, הפונדקאי שנחשף לוירוס יחלה ואילו זה שנחשף לפלסבו– לא ייחלה. זה מילוי קריטריון 4. כדי למלא את 5 יהיה עלינו לבודד מחדש את הוירוס מאותו פונדקאי חולה ואך ורק ממנו. אם נמצא את הוירוס גם בפונדקאי שאינו חולה הרי שעברנו על הנחה 1 של קוך.

בשום מקום בספרות העולמית המדעית אין תיעוד של ניסויים כאלו עבור SARS בניגוד לטענת משרד הבריאות. כמובן שאין תיעוד לניסוי כזה עבור SARS-COV-2.

ניתן לקרוא מאמר מצוין המפרט את אי מילוי ההנחות של ריברס וקוך:

לסיום נושא בידוד וטיהור הוירוס אפנה את הקורא להציץ במאגר תבדידי הוירוסים של מכון ה-NIAID – אותו מכון שבראשו עמד עד לאחרונה מר פאוצ'י. מאגר התבדידים הזה נקרא BEI resources ובאתר האינטרנט שלו ניתן למצוא מידע טכני על התבדידים שברשותו. אם תיגשו לדף של SARS-COV תוכלו למצוא קובץ PDF ובו כל הפרטים על תבדיד הוירוס שנמסר למאגר זה מצד ה-CDC.

שימו לב שגם כאן ניתן לראות באופן מפורש,שה"תבדיד" אינו מכיל וירוס מבודד ומטוהר מכל חומר אחר שכן כתוב שחור על גבי לבן מהם רכיבי התבדיד – שברי תאים (cell lysate) ותמיסת-על (super-natant) שנלקחו מתאי כליית קוף ירוק. לא נראה בעיניכם מוזר? לא הייתם מצפים שמה שיהיה כתוב ברכיבי התבדיד זה רק "SARS-COV-2"?

פרק 3 – עוד חורים בפרדיגמה

אחת השאלות החשובות אשר גם היא קשורה להנחות של קוך אשר מהווים את היסוד לביסוס קשר סיבתי בין פתוגן למחלה והיא: האם בידי משרד הבריאות מידע המאשר כי הוירוס אכן עובר מאדם לאדם ומהווה בכך מחלה מידבקת כפי שכמובן כולם חושבים? עד כמה בכלל מחלת הקורונה מידבקת? האם בני אדם בכלל מדביקים אחד את השני בוירוס באופן שנהוג לחשוב ומהו מנגנון ההדבקה, אם קיים כזה?

השאלות הללו בהחלט יישמעו לאדם מן היישוב כפרובוקטיביות ואולי אף מופרכות ואולם, אם נישאר אך ורק בתחום המחקר והנתונים ונשים בצד את האמוציות והדעות הקדומות, נוכל להבין שיש מקום גם לשאלות כאלו. במדע הביולוגיה יש צורך להוכיח באופן אמפירי, בעזרת ניסויים מבוקרים תאוריה או הסבר מסוים לתופעה טבעית ואין מסתמכים רק על פולקלור או על ניסויים בסביבה מלאכותית כגון צלחות פטרי.

ולכן, מה המידע והמדע המוכיחים את האינפקטיביות של ה-SARS-COV-2? האם ישנם מחקרים כאלו המבססים באופן אמפירי את התאוריה סביב מנגנון העברת המחלה? ואם לא, האם ישנם מחקרים כאלו על מחלות ויראליות מאותה המשפחה?

מדהים ככל שזה יישמע, אם תחפשו בספרות המדעית מחקרים כאלו על מחלות מידבקות דומות (כגון שפעת) – לא תמצאו אותם. כל המחקרים הקיימים על אינפקטיביות של מחלות ויראליות מבוססים על ניסויי הדבקה בתרביות תאים (על צלחת פטרי) או, על הדבקות מלאכותיות של בעלי חיים שאינן מדמות את העולם האמיתי (מוזמנים כמובן לבדוק בעצמכם ולא לסמוך על מה שנכתב כאן).

למעשה, הפעם היחידה המתועדת בספרות המדעית המודרנית שבה נעשה מחקר יסודי ורציני בעניין הדבקה בין בני אדם היה בימי ה"שפעת הספרדית". באותם ימים ולנוכח ממדי אותה מגיפה היו חוקרים שהיה להם מאוד חשוב להבין את מנגנון ההדבקה (הטבעי) ולא להסתמך רק על פולקלור. במחקר גדול שהתבצע בארה"ב בשנים – 1918-1919, בהובלת חוקרים מגופי מחקר חשובים כמו John’s Hopkins ובהשתתפות הצבא האמריקאי, ביצעו שורת ניסויים שבהם היה ניסיון להדביק מתנדבים בריאים במחלת השפעת הספרדית. החוקרים ניסו בכל דרך אפשרית ומקובלת להעביר את המחלה מאנשים חולים, עם תסמיני מחלה ברורים, אל המתנדבים הבריאים שלא חלו קודם לכן, כלומר לא היו מחוסנים טבעית.

דרכי ההדבקה כללו :

• שהייה בקרבה גופנית באותו החדר.
• נשיפה והשתעלות על המתנדב.
• העברה של נוזלים והפרשות מחולה לבריא ישירות לדרכי הנשימה ועוד.

לכאורה ועל פי הדעה המקובלת היו אמורים החוקרים לקבל הדבקה בשיעור גבוה יחסית ובייחוד בהינתן שהשפעת הספרדית נחשבה למחלה מידבקת ביותר. למרבה ההפתעה, למעט מיקרים בודדים ביותר (הניסוי נערך במספר מחזורים על עשרות רבות של מתנדבים), במרביתם הגורפת של המתנדבים לא התקבלה מחלה כלומר ניסיונות ההדבקה נכשלו כישלון חרוץ!

לאחר שהבהרנו את הרקע ואת הצורך לקבל מידע בעניין האינפקטיביות – בואו נראה מה נתן לנו משרד הבריאות. הנה השאלה ששאלתי בבקשת המידע הראשונה, בתאריך 16/1/21:

כמובן שתשובה לקונית זו אינה מספקת, ונשאלה מחדש ובפירוט בבקשת המידע הנוספת בתאריך 9/2/22:

שמתם לב שחזרנו שוב לצלחת הפטרי עם תרבית תאי הקוף? ביקשתי מסמכים, פרוטוקולים, הפניות לספרות, דברים משמעותיים ורציניים, ומה קיבלתי?! פיסקונת קצרה ששוב מראה כמה המלך הוא עירום! למה זה שוב מראה שהמלך הוא עירום?

כי אם זה המידע שבידם לעניין הוכחת האינפקטיביות הרי שזוהי הודאה דה פקטו שאין בדיקת אינפקטיביות!

מה שיש פה זה הליך ניסוייin vitro  (כלומר בצלחת פטרי) שבו לוקחים משטח גרון המכיל עולם ומלואו של מיקרו אורגניזמים וחומר אורגני ובתוכו מגוון עצום של חומר גנטי. במילים אחרות, קוקטייל עשיר של כל מיני, ואת הקוקטייל הזה שופכים על תרבית תאי כלייה של קוף. (ראו למעלה למה דווקא תאי כליה של קוף).

מה ההצדקה? כי אין מספיק מהוירוס וצריך לתת לו להתרבות בתרבית התאים… כדי "לוודא" שאכן יש וירוס שהתרבה מבצעים בדיקת PCR כדי לחפש את הרצף שמלכתחילה חיפשו ומצאו במשטח הגרון. ממש הפתעה שגם מוצאים. זו הוכחה מבחינתם לאינפקטיביות של משטח הגרון. חשוב להדגיש – זהו תהליך מעגלי סגור שאין בו שום תהליך ביקורת או בידוד של משתנים.

ראינו קודם שבשום שלב לא נעשה בידוד וטיהור מלא ואמיתי של הוירוס. משטח הגרון מכיל אין ספור גורמים ביולוגיים. בהליך גידול תרבית התאים מוסיפים עוד קוקטייל שלם של מרכיבים ביולוגיים נוספים. השיטה הזו אינה מוכיחה דבר!

– מדוע לא מבצעים ניסוי אינפקטיביות על תאים אנושיים ובאופן ספציפי– תאי אפיתל ממערכת הנשימה?

– מדוע לא מבצעים ניסוי אינפקטיביות על חיות מעבדה שלמות וחיות (in-vivo) ומסתפקים רק בתרביות תאים של קוף או תאים סרטניים אנושיים (in-vitro)?

– מדוע לא מבצעים ניסוי אינפקטיביות על בני אדם כפי שעשו בימי השפעת הספרדית? זוהי הרי הוולידציה האמיתית שקובעת אינפקטיביות.

התשובה (לענ"ד) – כי זה לא מצליח וזה לא עובד. ה"אינפקציה" עובדת רק על תרביות תאים בצלחת במעבדה. זה בסדר כשלב ראשון של מחקר אבל זה לא תופס כהוכחה בעולם האמיתי ובייצור חי ושלם.

נתקדם כעת להיבטים אחרים הקשורים הן באיבחון המחלה והן בהצדקה שמצאו קובעי המדיניות להכריח את כולנו להיבדק לקורונה גם אם אין תסמינים של מחלה.

משרד הבריאות מודה כאן שתסמיני מחלה אינם שיקול בקביעת אבחון המחלה. במילים אחרות, גם אדם בריא שמרגיש מצוין נחשב כ"חולה". מה ההצדקה? תיכף נראה מה טענתם לגבי זה, אך קודם לכן נסב את תשומת ליבכם לכך שאפילו ארגון הבריאות העולמי, שאינו חשוד כמתנגד מדיניות קורונה, הוציא הנחיות ברורות ביותר לפיהן יש להתחשב בנוכחות תסמינים בעת מתן דיאגנוזה ולא להסתמך אך ורק על בדיקת ה-PCR. הנה צילום מדף ה- WHO  בעניין:

ניתן לראות בסעיף 4 שהארגון ממליץ לשקלל יחד עם תוצאת PCR  חיובית גם ממצאים קליניים, היסטוריית המטופל ומידע אפידמיולוגי וכן לספק את ערך ה-Ct של הבדיקה – סעיף 5 (לכך נתייחס בהמשך).
בבקשת המידע השנייה התבקש משרד הבריאות לפרט ולהסביר על ההיגיון מאחורי החלטה זו.

לכאורה קיבלנו שפע של הפניות שאמורות להוכיח את הטענה שגם אנשים בריאים וללא תסמינים עלולים להדביק אחרים ולכן יש היגיון לבדוק את כלל האוכלוסייה על מנת "לקטוע את שרשרות ההדבקה". בואו נתעלם לרגע ממה שראינו קודם – שלא בוצעו מחקרי אינפקטיביות על בני אדם או בע"ח המוכיחים כי הוירוס עובר מאדם לאדם וגורם למחלה, ומכל שאר הבעיות הקשורות להוכחת סיבת המחלה. נתרכז רק במאמרים שהביא משרד הבריאות שכביכול מוכיחים העברה או הדבקה א-סימפטומטית. עברתי ביסודיות על כל ששת ההפניות שנתן משרד הבריאות וחיפשתי את מה שביקשתי מהם – מחקר מדעי מבוקר, לא אפידמיולוגי המוכיח כי אדם אסימפטומטי עלול להיות מידבק.
בטבלה הבאה מרוכזים הממצאים מההפניות הנ"ל:

מספר ההפניה	כותרת המאמר	סוג המאמר	ממצאים עיקריים
1	Do asymptomatic carriers of SARS-COV-2 transmit the virus?	דעה	– מדובר ב- commentary  ולא במחקר – כל ההפניות במאמר הזה מבוססות על אפידמיולוגיה ולא על מחקרים מבוקרים וזאת – בניגוד לבקשתי לקבל פרסום של מחקר מבוקר על הדבקה אסימפטומטית. -המאמר פורסם ב-מרץ 2021 – יותר משנה לאחר הכרזה על מגיפה. על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?
2	Asymptomatic infection and transmission of COVID-19 among clusters: systematic review and meta-analysis	מטה-אנליזה	– כל ההפניות במאמר הזה מבוססות על אפידמיולוגיה ולא על מחקרים מבוקרים וזאת בניגוד לבקשתי לקבל פרסום של מחקר מבוקר על הדבקה אסימפטומטית. –כל המחקרים במטה-אנליזה מבוססים על "מאומתים" חיוביים בבדיקת  PCR. אין אבחון לקורונה בדרך נוספת. – המאמר פורסם בדצמבר 2021 – יותר משנה לאחר הכרזה על מגיפה. על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?
3	Occurrence and transmission potential of asymptomatic and presymptomatic SARS-CoV-2 infections: Update of a living system aticreview and meta-analysis	מטה-אנליזה	– כל ההפניות במאמר הזה מבוססות על אפידמיולוגיה ולא על מחקרים מבוקרים וזאת בניגוד לבקשתי לקבל פרסום של מחקר מבוקר על הדבקה אסימפטומטית. –כל המחקרים במטה-אנליזה מבוססים על "מאומתים" חיוביים בבדיקת  PCR. אין אבחון לקורונה בדרך נוספת. – המאמר פורסם ב 2022 – יותר משנתיים לאחר הכרזה על מגיפה. על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?
4	Viral Load Difference between Symptomatic and Asymptomatic COVID-19 Patients: Systematic Review and Meta-Analysis	מטה-אנליזה	– החוקרים השוו את ערכי ה – Ct של סימפטומטיים לעומת אסימפטומטיים. – אין כאן מבחן הדבקה בין בני אדם. – אין אבחון לקורונה בדרך נוספת. –  לא נמצא הבדל בין הקבוצות. – המאמר  פורסם ביולי 2021 – על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?
5	Viral RNA Load in Symptomatic and Asymptomatic COVID-19 Omicron Variant-Positive Patients	מחקר רטרו-ספקטיבי	– לקחו נתונים מהעבר והשוו את ערכי ה – Ct של סימפטומטיים לעומת אסימפטומטיים. – אין כאן מבחן הדבקה בין בני אדם. – אין אבחון לקורונה בדרך נוספת. – לא נמצא הבדל בין הקבוצות. – המאמר הזה פורסם באוגוסט 2022 – על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?
6	Comparison of SARS-CoV-2 viral load in asymptomatic and symptomatic children attended in a referral public pediatric hospital in Argentina	מחקר רטרו-ספקטיבי	-לקחו נתונים מהעבר והשוו את ערכי ה – Ct של סימפטומטיים לעומת אסימפטומטיים. – אין כאן מבחן הדבקה בין בני אדם. – אין אבחון לקורונה בדרך נוספת. – התוצאות היו מעורבות ולא החלטיות… – המאמר הזה פורסם בספטמבר 2022 – על מה התבססה מדיניות מ. הבריאות אם כן מתחילת המגיפה?

אולם, מעיון בטבלה (ומי שמעוניין לבדוק ולהעמיק בנושא מוזמן לקרוא את המאמרים עצמם) שמייצגת את מיטב המדע שבידי מומחי משרד הבריאות המסקנות שלי הן אלו:

לא הוצג ולו מחקר אחד העונה על המידע המבוקש- מחקר מבוקר שאינו מבוסס על אפידמיולוגיה (כלומר מחקר RCT המתוכנן לבדוק את שאלת המחקר הרלבנטית), לא הוצג כזה לא בבני אדם ולא בחיות מודל. כל שהוצגו היו מחקרים אפידמיולוגיים המבוססים על אבחון ב-PCR שבבסיסם ההשערה הלא מוכחת לפיה קיים וירוס המהווה פתוגן מדבק העובר מאדם לאדם דרך האוויר או במגע. חלק מהמחקרים שהוצגו היו מבחן רטרוספקטיבי שהשווה ערכיCt  בין קבוצות עם ובלי תסמינים. אבל מחקר מבוקר אמיתי המסוגל להוכיח באופן סיבתי שאנשים נטולי תסמינים מהווים אמצעי להעברת המחלה לא הובא.

האם ייתכן כי מעולם לא בוצע מחקר מבוקר בעניין ההדבקה? התשובה לשאלה כפי שבוודאי כבר הבנתם – היא לא. למעט כפי שהוזכר קודם, לפני כמאה שנים, מחקר שאם לימד משהו זה שמנגנון העברת מחלות נשימה אינו תואם את התאוריה המקובלת.

נקודה מעניינת נוספת שעולה מהמחקרים האפידמיולוגיים היא שאין הבדלים בין אנשים עם תסמינים לאנשים ללא תסמינים מבחינת ערכי ה-Ct  של בדיקת ה-PCR. כלומר, ה"עומס הנגיפי" (שאמור להיות בקורלציה גבוהה עם ערכי ה-Ct של הבדיקה) דומה או זהה באופן ממוצע בין אנשים חולים לבריאים.

חישבו רגע, מה זה אומר בעצם על כל תאוריית הוירוס כמחולל מחלה? אם אין קשר בין כמות הוירוס בגופו של אדם לבין חומרת מחלתו (או היעדרות מוחלטת של תסמיני מחלה) – האם ייתכן שהוירוס בכלל אינו מחולל המחלה? שהרי אם היה כזה – אמורה להיות קורלציה כמותית בין כמות הוירוס לחומרת המחלה!

פרק 4 – כיוונון הערכּות לרצון האדון

כאשר התחלתי את המחקר שלי על בדיקות ה-PCR – אי שם במהלך שנת 2020, נחשפתי לביקורת רבה שקיימת בעולם המדע על שיטה זו כשיטת אבחון מחלות. אסביר בהמשך מהן הבעיות הללו אבל באותה עת לא היה ברשותי או ברשות רוב הציבור מידע ספציפי של איזה ערכות בדיקה נמצאות בשימוש בישראל. חשוב להבין שבעולם ישנן עשרות רבות של ערכות בדיקה המיוצרות ע"י יצרנים רבים בעולם ולכל בדיקה כזאת יש צורך בהבנה לעומק של פרוטוקול הבדיקה ומאפייניה הביולוגיים. לכן אחד הצעדים הראשונים היה לקבל ממשרד הבריאות את פירוט כל ערכות הבדיקה שנמצאות בשימוש בישראל.

קובץ האקסל הנ"ל ובו פירוט הבדיקות.

ביקשתי מהם גם פרוטוקול עבור כל ערכה, אך נראה שמשרד הבריאות בחר להקשות.

היות ולא נמסר מידע של פרוטוקולים בגוף התשובה, נאלצתי לחפש בעצמי את הפרוטוקולים הרלבנטיים. את הפרוטוקולים הבאים שיוצגו (2 דוגמאות מתוך הרשימה הארוכה) הוצאתי מאתר ה FDA  במסמך שהוגש לקבלת EUA מטעם החברה המייצרת. אגב – יש לשים לב שבדומה לזריקות ("החיסון") גם בדיקות הקורונה נכנסו לשימוש על בסיס EUA בלבד ומעולם לא עברו תהליך אישור מסודר ויסודי.

נבחן את הפרוטוקול של הערכה הבאה:  Seegene Inc – Allplex 2019n-CoV Assay

בואו ונסביר על רגל אחת מה העיקרון מאחורי בדיקת ה-PCR ומה משמעות מספר מחזורי ההגברה.

בדיקת ה-PCR מבוססת על הגברה של מקטע קטן של חומר גנטי כך שבסוף התהליך מכמות זעומה (שאינה ניתנת להבחנה) של אותו חומר גנטי – נקבל כמות מספיק גדולה הניתנת לזיהוי על ידי חיישן מתאים. עיקרון הפעולה ב-PCR הוא לקחת מקטע ידוע של חומר גנטי אשר מתאים לגן ספציפי שאותו מחפשים ובעזרת תהליך אנזימתי – להכפיל אותו פעם אחר פעם עד לקבלת כמות גדולה ממנו. זהו למעשה תהליך ההגברה. בכל מחזור של הכפלה אנחנו מקבלים כמות כפולה של חומר ביחס למחזור הקודם. כלומר, זהו תהליך הגברה אקספוננציאלי. ניתן לראות בתרשים למטה את עיקרון ההגברה/הכפלה. שימו לב שלאחר 35 מחזורים יש לנו 68 מיליארד עותקים של אותו מקטע. אם נמשיך להגביר עד 40 מחזורים – נקבל מעל טריליון עותקים!

מצד אחד ה-PCR מאפשר זיהוי חומר גנטי בצורה יעילה, פשוטה ומדויקת. מצד שני – בגלל האופי האקספוננציאלי והרגישות הגבוהה של השיטה – ממצאים "חיוביים" אינם מעידים בהכרח על משהו בעל משמעות ביולוגית או קלינית. למעשה, ידוע ומתועד היטב שאצל חולי קורונה התקבלה תוצאה חיובית גם אחרי מספר חודשים מהאבחון הראשון וכאשר כבר החלימו מזמן. השיטה גם מועדת לטעות בכך שכל סטייה קלה בתהליך (וכאלו תמיד ישנן במערכות ביולוגיות) – יגרום להגברת ה"טעות" שבסיגנל המוגבר. ככל שמספר מחזורי ההגברה (Ct)  גדול יותר – כך הסיכוי לחיובי-כוזב (false-positive) – עולה. קיימת הסכמה נרחבת בקרב מדענים מהתחום, שהגברה של 40 מחזורים ומעלה הופכת את הבדיקה לרגישה מידי ולמעשה מדענים רבים טוענים שהערך המקסימלי שאסור לעבור אותו צריך להיות ± 32. יתרה מזאת – ממציא טכנולוגיית ה-PCR – קארי מוליס, שזכה בפרס נובל על עבודתו, טען באופן פומבי פעמים רבות (לצערנו הוא נפטר ממש רגע לפני פרוץ הקורונה) שטכנולוגיית ה-PCR אינה מתאימה לשמש באבחון פתוגנים ומחלות והיא מתאימה אך ורק למחקר או ככלי מסייע באבחון. ישנו ציטוט מפורסם של מוליס שטוען שעם PCR אפשר "למצוא כל דבר אצל כל אחד…" אלו הן חלק מהסיבות שבגללן אפילו ארגון הבריאות העולמי לא מקבל את האבחנה לקורונה על בסיס בדיקת PCR לבדה (ראו למעלה). ישנן עוד שלל בעיות טכניות פוטנציאליות בבדיקת ה-PCR אך לא נוכל לפרט את כולן במאמר זה. המסר החשוב הינו שמספר מחזורי ההגברה – Ct הנקבעים בפרוטוקול הבדיקה משליכים באופן ישיר על רגישות הבדיקה ועל פרופורציית הדגימות שייצאו חיוביות וכאמור ישנה הסכמה נרחבת שערך של 40 ומעלה יגרום לאותה רגישות יתר. כפי שראיתם בפרוטוקול הנ"ל – היצרן מנחה להשתמש ב-45! מחזורי הגברה. בפרוטוקול ישנו פרק של פירוש תוצאות הבדיקה ושם מופיע כך:

כלומר – אם התקבלה קריאה חיובית (של החומר הגנטי המוגבר) במספר מחזורים שווה או קטן מ-40 – התוצאה חיובית לקורונה. בדקתי ערכות נוספות ובכולן ההנחיה היתה באופן דומה – של לפחות 40 מחזורים. לא מצאתי אף יצרן שמנחה להגביר רק 32 מחזורים. ההבדל בין היצרנים התבטא בגנים הוויראליים המשמשים כמטרה לזיהוי.

זוהי הוכחה ברורה שהלכו כאן באופן מכוון על דיאגנוסטיקה שתביא למצב של אבחון יתר.

בדיוק מסיבה זו ישנה חשיבות לא להסתמך בעת האבחון אך ורק על תוצאת ה-PCR וכפי שראינו מוקדם יותר – ארגון הבריאות העולמי התייחס ספציפית לנקודה הזאת. ולא רק ארגון הבריאות העולמי, גם יצרני הבדיקות כותבים באופן מפורש שאין להסתמך אך ורק על תוצאת הבדיקה ויש להתייחס לגורמים נוספים

ובהזדמנות זו נשים לב גם להסתייגויות האחרות שיש ליצרן ערכת הבדיקה

ההסתייגויות אינו נחלתו של יצרן מסויים וניתן למצוא הסתייגויות דומות גם אצל יצרנים אחרים. הנה דוגמא של יצרן אחר:

אם כן, מעבר להנחיה הברורה לא להסתמך אך ורק על תוצאת הבדיקה בעת קביעת האבחון, היצרן מציין שאין קורלציה בין ערך ה-Ct  לכמות הפתוגן בדגימה (בניגוד לקונספט המוכר של "עומס נגיפי") ושגורמים אחרים עלולים להשפיע על תוצאת הבדיקה – כולל שימוש בתרופות, זיהומים אחרים וכו'). נקודה נוספת חשובה – היצרן מציין בסוף שדיוק הבדיקה התבסס על מספר מצומצם של דגימות קליניות.

מה זה אומר בעצם? זה מחזיר אותנו לפרק הראשון במאמר זה, בו עברנו על החשיבות של תהליך התיקוף (ולידציה) של כל בדיקה לאבחון רפואי אל מול "תקן זהב". כזכור בבקשת חופש המידע התבקש משרד הבריאות לפרט אל מול איזה תקן זהב נעשתה ולידציה של בדיקות ה-PCR. משרד הבריאות לא סיפק כלל מידע כזה. הוא רק התייחס לביקורת הפנימית שישנה בכל ערכה ואמורה לתת אינדיקציה על תקינות הדגימה (ראו למעלה). אחת משתי האפשרויות הבאות נכונה – או שמשרד הבריאות בחר להתעלם ולכן השיב על משהו אחר לחלוטין, או שאין בידיו כל מידע כזה ולכן לא השיב על השאלה עצמה. בכל מקרה זה מראה על חולשתם של אנשי המקצוע במשרד. היות והנושא חשוב, הלכתי וחיפשתי בעצמי מידע אצל יצרני הבדיקות. בפרוטוקול של אחת הערכות מצאתי הסבר קצר לגבי איך ואל מול מה תיקפו את מהימנות הבדיקה.

ובכן מה מתברר? התיקוף נעשה אל מול בדיקת PCR  אחרת שכבר קיבלה קודם את ה-EUA. כלומר, לא נעשתה ולידציה מול תקן זהב, כפי שהוסבר בפרק הראשון (על בסיס ההנחות של קוך), אלא, פשוט לקחו ערכת PCR של יצרן אחר והשוו אליה את התוצאה. למה הדבר דומה?

זה כמו שהיו מפתחים בדיקה למין היילוד בתחילת ההיריון המבוססת על הטלת מטבע 5 ₪ (50 % דיוק מובטח…) ובמקום לעשות ולידציה של הבדיקה בעת הלידה היו עושים זאת מול הטלת מטבע של 10 ₪…
כדי לסגור את העניין ולהבין עד כמה המלך הוא עירום, אני ממליץ לקורא לגשת ולקרוא את המאמר הזה.

המאמר מסביר בקצרה את הבעיות הטכניות שהופכות את בדיקת ה-PCR לבלתי סבירה לחלוטין כאבחון קורונה. בשתי נקודות קצרות למי שאין זמן לקרוא את המאמר הנ"ל:

1. ערכת הבדיקה הראשונה שאושרה (שמן הסתם כנגדה בוצעו כל הוולידציות כפי שתואר לעיל) – פותחה ע"י כריסטיאן דרוזטן הגרמני. אותו דרוזטן, במאמר המדעי שפרסם ופירט כיצד תכנן את בדיקת ה-PCR שלו (מאמר שעבר ביקורת ופורסם בתוך 24 שעות! מהלך חסר תקדים בספרות המדעית…) מודה שלא היה ברשותו תבדיד של הוירוס החדש בעת תכנון הערכה שלו! כיצד אם כן ועל בסיס מה הוא ידע לתכנן ערכה כה ספציפית? מתברר שהוא ניחש או הניח (כן, כן! אמיתי! – כתוב במאמר עצמו) שמדובר בוירוס קורונה וכך היה לו בסיס להתחיל ממנו את תכנון הפריימרים. נשמע מדעי ומשכנע? אתם תחליטו…
2. מתברר שאותם הפריימרים שתכנן דרוזטן דומים להפליא לגנום האנושי ואחד הפריימרים זהה כמעט לחלוטין למקטע בגנום אנושי! מה ההשלכות של זה? האם ייתכן שזה הבטיח תוצאות חיוביות למכביר לקראת פרוץ המגיפה?

לסיכום הפרק הרביעי –

ישנן בעיות רבות בדרך שבה בחרו ליישם את הטכנולוגיה הזאת לצורך אבחון קורונה באופן בלעדי וללא התחשבות בנתונים אחרים ובייחוד בממצאים הקליניים של כל נבדק. התכנון הבעייתי מאוד של ערכות הבדיקה, חוסר התיקוף התקני שלהן, ההתעלמות מהממצאים הקליניים ברקע, ההנחה שחייבים לבדוק את כולם, כולל אנשים בריאים לחלוטין והכיול של הבדיקה על מצב סופר רגיש – כל אלו אפשרו את ניפוח מספר ה"חולים" מעבר לכל פרופורציה ויצירת מצג שווא של פנדמיה כלל עולמית ושל מגיפה שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים. בדיקת ה-PCR מוצאת נוכחות של פיסת חומר גנטי. היא אינה מוצאת וירוס שלם ופונקציונלי. האופי האקספוננציאלי של הגברת החומר הגנטי מאפשר להפוך את הבדיקה לכלי אינפלציוני המייצר כמות עצומה של "חולים" כאשר המגבלה היא רק כמות הבדיקות המקסימלית שניתן לבצע ביממה.

הציבור הרחב, שאינו בקיא בפרטים הנ"ל משוכנע שהבדיקה הזאת הינה תקן זהב לאבחון קורונה אך למעשה המצב הפוך 180 מעלות – בדיקת ה-PCR מעולם לא היתה תקן זהב ומעולם לא עברה תיקוף אל מול תקן זהב. רק כאשר יורדים לפרטי הפרטים ובוחנים בעין ספקנית את הטכניקה הזאת – מגלים עד כמה היא נשענת על קנה רצוץ.

פרק 5– כמה זה עלה לנו?

כידוע לכל מי שהיה כאן בשלוש ומשהו השנים האחרונות, היקף בדיקות ה-PCR היה מפלצתי. בכל מקום ובכל רגע, למעט תקופות "שפל" (בזמן הבחירות, כינון הממשלה והמלחמה באפריל עד יוני 2021)– בדיקות ה-PCR היו זמינות וכמובן שחלק משמעותי מהזמן היו חובה על אוכלוסייה גדולה, כחלק מהתנאי שהעמידה המדינה לאזרחיה על מנת לזכות ב"הטבות" או בשמן המוכר יותר – זכויות אדם בסיסיות. מבצע כה רחב היקף דרש כמובן סכומי כסף גדולים מאוד שמן הסתם מקור הכסף הזה היה מתקציב המדינה – מכספי המיסים שכולנו משלמים.

אם כן, הסכום שהוצא על בדיקות ה-PCR במהלך 2020 ו- 2021 הינו 6.1 מיליארד שקלים!!! הסכום הזה היה יכול להספיק לאחד מהטופ 5 של משרדי הממשלה מבחינה תקציבית. אבל בואו נישאר בתחומי הבריאות. כולנו מכירים את הדיונים קורעי הלב של ועדת סל התרופות ואיך חברי הועדה נאלצים מידי שנה לחרוץ גורלות כיוון שאין מספיק כסף בסל לכולם. בשנת 2021 תקציב סל התרופות עמד על 550 מיליון ₪. תארו לכם איזה סל תרופות היה אפשר לתת רק עם תקציב בדיקות ה-PCR! היה ניתן להכפיל פי 11 את סל התרופות ולהישאר עם עודף!

וכל זאת כלל מבלי להסתכל על שאר ההוצאות העצומות של הקורונה. רק נזכיר חלקן במילה – חצי מיליארד נוספים על בדיקות האנטיגן, רובן של מערכת החינוך. ועוד 250 מיליון (כמעט חצי מסל התרופות) על "הסברה".

סיכום

סך כל ההוצאות הישירות במהלך הקורונה הגיע ל-29 מיליארד ₪. סכום זה כמובן אינו כולל את כל ימי העבודה שירדו לטמיון, את העסקים שהיו סגורים, (וחלקם נשארו כך) ועוד נזקים קולטרליים אחרים שלא ניתן בכלל לכמת אותם בכסף.

מה שקרה כאן במהלך השלוש ומשהו השנים האחרונות לא היה קורה אלמלא בדיקות ה-PCR.

הללו היוו את המנוע שדחף את המגיפה (יותר נכון את התגובה אליה) מ-0 ל-100 בתוך חודשים ספורים. הקלות שבה התקבלה הבדיקה כלגיטימית, נכונה ואפילו כ"תקן זהב", ללא עין ביקורתית, ללא בחינה ספקנית, ללא שאלות בסיסיות, מהווה כישלון צורם של עולם המדע ובייחוד של מדענים מהתחום שמודעים היטב לבעיות המובנות שבה. אם השאלות הללו היו נשאלות בזמן על ידי דמויות שאמורות להיות שומרי הסף עבורנו, ייתכן מאוד ששלושת השנים האחרונות היו נראות אחרת לגמרי.

כפי שראינו, לא רק בדיקת ה-PCR עצמה כבדיקה דיאגנוסטית צריכה לעמוד לביקורת אלא ענף הוירולוגיה והמחלות הויראליות כולו סובל מפרקטיקות מחקריות ירודות שאינן עומדות בקריטריונים המדעיים והלוגיים שמייסדיו (כגון רוברט קוך) קבעו. בגלל גודלם הננו-מטרי של מושאי המחקר והשיטות המולקולריות הביוכימיות והביו-אינפורמטיות בהן משתמשים במחקר הוירולוגי, לאדם הממוצע אין יכולת מעשית לבחון בעצמו את אמיתות הקביעות של המדענים בתחום ועד כמה התאוריות המדעיות שהתפתחו במאה ומשהו השנים האחרונות אכן תופסות בעולם האמיתי.

כך נוצר מצב שהזירה המדעית שבה מתקפים את התאוריות הללו היא מעבדות מחקר בהן העבודה מתרחשת בצלחות פטרי, על תרביות תאים שעברו מודיפיקציות שונות ושימוש בביוטכנולוגיה שהציבור אינו מבין בה דבר. מסיבה זו קל כל כך לבנות נרטיב אשר עטוף בהילה מדעית יוקרתית וכל מי שרוצה לקחת חלק במשחק הזה חייב להנהן עם הראש ולא לשאול את השאלות הקשות. ממש כמו בסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסון, כל אלו שרוצים להצטייר כחכמים ממשיכים לשתף פעולה עם המשחק. אבל ישנם גם מדענים ואנשים "רגילים" שצועקים כי המלך הוא עירום. לצערנו בעידן שבו אנו כה מוצפים במידע, קולם בקושי נשמע. אך חשוב שנקשיב להם ולא נלך בעיוורון אחרי ה"מומחים".

איני בא כאן לטעון שכל מדע הווירולוגיה או הקונספט של וירוסים הוא שקר מוחלט, אך היה חיוני מבחינתי להציג בפני הקורא, את הבעיות הרבות בתחום מדעי זה שאינן ניתנות להתעלמות ולכן חשוב כל כך לשאול את השאלות הקשות ולדרוש תשובות והבהרות מהעוסקים בתחום.

ההיסטוריה מוכיחה לנו שבקלות רבה משטרים יכולים להשתמש לרעה במדע, על מנת לפגוע בזכויות ואף בחייהם של אנשים.

…

• התמונה הראשית מאת לוקאס מילאן מפיקסביי