סיי בי וואק- החיסון הפגום

סיפורו של הניסוי בתינוקות ישראל והלוחמת ללא חת שבחזיתו

בשנת 2005 החל בישראל ייצור מקומי של חיסון נגד צהבת B (הפטיטיס B) בשם Sci-B-Vac.[1] בשנת 2011 הוא החל להינתן לכחצי מיליון תינוקות במרכז ובדרום הארץ. ביולי 2015 נעשה לחיסון הזה ריקול (Recall) – מהלך שנוקט מפעל תעשייתי כאשר במוצר שלו נתגלה פגם מהותי, במסגרתו נעשית מיידית עצירת השימוש במוצר והחזרה יזומה שלו מהשוק. במקרה הזה משרד הבריאות הורה לעצור את השימוש בחיסון ומשך מבתי המרקחת את כל בקבוקי החיסון, גם אלו שיוצרו לפני שלוש שנים.[2] על פי הודעה לעיתונות של משרד הבריאות, חברת סיי בי וואק Sci-B-Vac, משווקת תכשיר/ חיסון לצהבת B בישראל, החליטה בשיתוף עם משרד הבריאות על איסוף מהשוק של התכשיר עקב תקלה טכנית באריזה. בהודעה של משרד הבריאות הודגש כי לא דווח על פגיעה ביעילות ובבטיחות התכשיר בהקשר לתקלה זו, וההחזרה מתבצעת כאמצעי זהירות בלבד! (סימן הקריאה במקור ההודעה של משרד הבריאות).[3]

לפי מה שהתפרסם, הריקול נעשה בשל בעיה במתקן הייצור שתפקידו היה להדביק תוויות על האַצְוָוה. התוויות הודבקו לכאורה מהר מידי וזה יכול היה לגרום באופן תיאורטי להתפתחות סדקים מיקרוסקופיים בבקבוקוני החיסון וכתוצאה מכך לזיהומים בקטריאליים. לפי הפרסום הרשמי בקבוקונים מזוהמים לא נמצאו, והציבור התבקש לשמור על קור רוח, אבל כל האצוות נאספו.[4] מאז ועד היום החיסון לא חזר לשימוש. כנראה שלא הצליחו לפתור את בעיית הדבקת התוויות…

מי את נורית בן דוד?

מי שמוכרת כעומדת בחזית המאבק לחשיפת האמת של ה"חיסון הפגום", היא נורית בן דוד. התאומים שלה נפגעו ממנו, מה שהפך את עולמה והביא אותה למלחמת חורמה שהיא לא ציפתה לה, כמו גם אלה שעמדו מול האצבע המאשימה שלה. ביקשנו לשמוע ממנה, ממקור ראשון על השתלשלות האירועים.

רוני גאמר: שלום נורית בן דוד. העונג כולו שלי לראיין אותך על סיפורך האישי, יש שיתארוהו גם כהרואי. מי את נורית בן דוד, ולמה יצאת למסע המטורף הזה?

נורית בן דוד: הירואי לגמרי.
מי אני? ילדה שאיבדה את אבא שלה בגיל 14, בכורה מתוך 4 ילדים. חיים לא פשוטים אם אני מסתכלת לאחור- חיים של הישרדות. המסלול שלי היה שונה מכולם ולא היה שזור בשושנים. התחתנתי, הקמתי בית, הייתי מכורה לחדשות, ככה הורגלתי בבית. והאמנתי לכל מילה. פטריוטית, שבויה בימין ושמאל ושאר הסחות דעת. כותבת בלי הפסקה יומנים מגיל צעיר מאוד. פחות מדברת תמיד כותבת. אני אמא לשלושה ילדים מופלאים. מנסה בכל כוחי להעביר אותם מסלול חיים שונה משלי.

בעקבות פגיעה אנושה בשני התאומים שלי בגיל שנה וחצי, בשל ניסוי רפואי כושל על ידי חיסון להפטיטיס בי ולאחריו אבחון כפול לאוטיזם, הסטירה הייתה כל כך גדולה והטראומה מהילדות חזרה… פשוט התעוררתי למציאות שכאילו "הכרתי" אבל ממקומות אחרים. אני רודפת צדק, מה שנקרא, עם סכין בין השיניים. הבנתי שאין אף אחד סביבי שיספר לי את האמת על מה קרה להם.

התחלתי לעבוד בזה. הכעס היה עצום והאנרגיות התמקדו במה הגורם שלקח את החיים השלווים שלכאורה בניתי לעצמי… מאישה מאוד מאוד פשוטה נחבאת אל הכלים, הבת של השכן… הפכתי את עורי. הרגשתי את מחיר הבגידה. מתוך הכעס ומתוך הרגשת שליחות שאין לה אח ורע בישראל מצאנו את האחראים והבאנו אותם לדין. זה פירק את המשפחה שלי. זה הציב אותי כאויבת העם והמדינה. אבל אני עומדת עם שתי רגליים יציבות מאוד על הקרקע והאנשים שפגעו בהם ובשאר הילדים והמשפחות לא יורדים לי מהעין.

ר: כתבת הרבה, אבל לא באמת ענית על "למה" יצאת למסע הזה? מה מניע אותך וממשיך לדחוף אותך לקרב מול הגופים הכלכליים החזקים בעולם?

נ: הנשמה שלי מרגישה שהיא עברה הונאה ובגידה אמיתית. כשיצאתי לקרב לא ידעתי מול מה אני עומדת. לא יתכן שבחיים האלו בגלל האמונה שלנו בעולם הרפואה נשלם מחיר כבד כל כך וילדים ייפגעו. אני חושבת שכל אמא היתה צריכה לנהוג כמוני אבל כנראה אני אמא שעשויה מחומר אחר. הייתי אמא מחסנת שסגדה לרופאים, הסטירה היתה כה חזקה, שזה מאפשר לי לעמוד מול כל הגופים יחד בלי מורא. אני כבר נפגעתי. נותר רק להציל את האחרים. כשאתה הולך לטיפת חלב אין לך מושג באמת מה עומד מאחורי אותו בקבוק… במקרה של הסיי בי וואק ההונאה כל כך גדולה שזה גם חברת התרופות, גם המדינה, גם מכון ויצמן… אמא לא יכולה לדעת את כל זה… היא רוצה לקבל תשובות. מה שבטוח שהם לא ציפו לכזו מלחמה.

מה זה החיסון הזה?

ד"ר עופר בהרל: Sci-B-Vac זהו חיסון מ-"הדור השלישי" נגד צהבת B. הדור הראשון היה החיסון החי. הדור השני הוא חיסון שהכיל חלקיקים של מחוללי מחלה מהונדסים גנטית. החיסון מהדור השלישי הכיל שני אנטיגנים נוספים ולכן גרם לתגובה חיסונית יותר חזקה.[5] מעיון בעלון הרופא עולה שהחיסון של Sci-B-Vac גם הכיל כמות גדולה – פי שניים, של אלומיניום בהשוואה לחיסון שקדם לו, החיסון של חברת EngerixB. האלומיניום הוא חומר שמקובל במדע להניח שהוא מסייע להאיץ את התגובה החיסונית.[6] אבל גם אם היעילות לכאורה גבוהה יותר, מה עם שאלת הבטיחות? על האלומיניום בחיסונים, ונזקיו המוכחים מדעית, ניתן למצוא בהרחבה במאמר נפרד: "אז מה היה לנו שם?". אציין בקצרה רק שידוע כיום היטב (גם למדע הרשמי) שהאלומיניום יכול לגרום לבעיות רבות, בהן רגישויות למזון, מחלות אוטואימוניות כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, וטרשת נפוצה, וכן לאלצהיימר, לפגיעה בהתפתחות הילד, לבעיות עצביות, לבעיות בעצמות, לנזק מוחי ועוד.

מסמך של ה-FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הגוף הממשלתי של מחלקת הבריאות של ארצות הברית, המרכז את הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזון ותרופות לבני אדם ולחיות – קובע שאם נכנסת לגוף כמות של יותר מ-5 מיקרוגרם (מיליונית הגרם) אלומיניום בפעם אחת, לכל ק”ג ממשקל הגוף, יכול הדבר לגרום לבעיות עצביות, לבעיות בעצמות ועוד. בחיסון "רגיל" נגד הפטיטיס B שמקבל תינוק בישראל מיד לאחר לידתו, כמות האלומיניום שנכנסת לגופו גדולה פי 22 (זו לא טעות הקלדה – פי עשרים ושניים!) מהכמות שנחשבת כ"בטוחה" לפי ה-FDA, למי שחושב שבכלל יש כמות "בטוחה" להזריק מהחומר הזה למערכת הדם של תינוקות. זה בחיסון ה"רגיל". כאמור, בעלון של החיסון הישראלי מצוין שהחיסון של Sci-B-Vac הכיל כמות גדולה – פי שניים, של אלומיניום בהשוואה לחיסון שקדם לו. (כלומר פי 44 מהכמות שלפי ה-FDA יכולה לגרום לבעיות עצביות, לבעיות בעצמות ועוד).

מהמחקרים הרבים שנעשו על אלומיניום עולה שאלומיניום הוא רעיל ופוגע בתהליכים ביולוגיים שונים וגורם לתופעות לוואי בבני אדם, בחיות ובצמחים.[7] במחקר שהתפרסם ב-2011 ניתחו המחברים נתונים ממספר מדינות והגיעו למסקנה שהשכיחות של אוטיזם גבוהה יותר במדינות בהן יש יותר חיסונים עם אלומיניום בלוח חיסוני הילדים השגרתי. בארצות הברית יש קורלציה בין העלייה בכמות האוטיסטים לבין השימוש באלומיניום בחיסונים. המחברים של המחקר הזה מסיקים כי הקשר בין האלומיניום בחיסונים לאוטיזם הוא ככל הנראה קשר סיבתי.[8] לאוטיזם, המגפה החדשה של הילדים, אקדיש בקרוב מאמר נפרד.

אבחון האוטיזם

זה היה הגפרור… מירב אני ועוד 2 אמהות נוספות פתחנו בעצם את קבוצת הפייסבוק והתלונות לא הפסיקו לזרום… אותו הסיפור חזר על עצמו, אותן האצוות, אותם האבחונים. אתה כבר מבין את גודל הטרגדיה. לדעתי אף אחד בישראל לא מבין עדיין את גודל האירוע. קראתי מעל 10,000 עדויות. לקחנו בקבוק מזוהם לבדיקות מעבדה בחו"ל. פעלנו כמו חיילי גרילה. לאט לאט כשהצד השני הבין שיש כאן עסק עם הורים נחושים מאוד התחילו לנסות לפגוע בנו… בי במיוחד. בגלל התאומים. הסיפור שלי יכול להכניס אנשים לכלא. התביעה הייצוגית יכולה למוטט כאן חברת תרופות.

ר: לקחת את הילדים לזריקות השגרה מה שנקרא, כמו כל אם טריה בישראל, לא שואלת יותר מדי שאלות, יודעת שהחיסונים "הצילו את האנושות" ולא מטילה בהם ספק. בני כמה הבנים היו אז? ואיזה שינוי זיהית בהם לאחר הזריקה?

נ: הילדים חוסנו בניסוי הסיי בי וואק בעודם פגים במשקל נמוך. ללא הסבר או הסכמה מולי. פשוט לפני הסיי בי וואק לא היו שואלים… היום אגב אין דבר כזה לא להחתים הורה על טופס סירוב או הסכמה. אחר כך אתה מגיע לטיפת חלב בגיל חודש למנה השנייה. המנה השלישית בגיל 7 חודשים הכריעה אותם… חלה התדרדרות עד עצם היום הזה. שינויים שרק בדיעבד אתה מבין שהילדים נמצאים במצב של הרעלה, בזמן שגם טיפת חלב וגם מעקב הרופא מבטלים את החששות שלך: "זה ויראלי… זה בגלל הפגוּת… זה יעבור…"

מה ראיתי? קודם כל תפרחות בעור, שילשולים קשים מאוד על פני שבועות, צחוק לא מוסבר, תנועות ידיים מוזרות, חום גבוה מאוד שעלה אצל שניהם וסירוב לאוכל. בררנות מזון קשה שהיום מתנהלת בצבעים. בגיל שנה וחצי רופא מחליף שהייתי אצלו היה מוטרד מכך שהם לא ממלמלים… נשלחו להתפתחות הילד וזהו, שם נגמרו חיי.

יעילות ובטיחות

ד"ר עופר בהרל: הניסוי הקליני היחידי שפורסם לגבי החיסון הישראלי החדש כלל 205 תינוקות בלבד, בני חודש, שמתוכם 153 קיבלו את החיסון החדש והשאר (קבוצת ביקורת) קיבלו חיסון של חברת Engerix-B – כלומר לא פלצבו, כפי שנדרש מניסוי קליני רציני. תקופת המעקב של הניסוי הייתה 5 ימים בלבד (זו לא טעות הקלדה. חמישה ימים בלבד. כלומר אם היו תופעות לוואי החל מהיום השישי, הן לא נרשמו ולא דווחו).[9] על פי מסמכי החברה, חלק מהמחקרים בתינוקות ובילדים נערכו בישראל. בקשה שהופנתה למשרד הבריאות להמציא את אישור הלסינקי למחקרים אלה, ואת הטופס שעליו הוחתמו ההורים שילדיהם שותפו במחקרים נדחתה על ידי המשרד, בטענה ש"מדובר בסודיות רפואית".[10]

ביולי 2013 דווח ב"גלובס" שהחברה הישראלית SciVac ממתינה לאישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הגוף הממשלתי הכפוף למחלקת הבריאות של ארצות הברית) לשם שיווק חיסון נגד צהבת מסוג B. עוד נאמר בהקשר לחיסון שהחברה עומדת להתחיל בניסוי קליני בארצות הברית שיימשך כשנה וחצי, ושאם יינתן אישור FDA לתרופה זו, החברה מתכוונת להשיג אישורים מקבילים גם בשוק האירופי.[11] במילים ברורות יותר: בישראל חיסנו בחיסון החדש שנתיים לפני שדווח שהתכשיר (חיסון?) ממתין לאישור מה-FDA.

החיסון המדובר לא קיבל מעולם את אישור ה-FDA. הניסיונות לקבל הסברים מפורטים יותר ממשרד הבריאות על הליך קבלת ההחלטות בהקשר זה עלו בתוהו בטענות של "סודיות רפואית". הוא גם לא קיבל אישור מרשות התרופות האירופאית EMA)), לא מארגון הבריאות העולמי ולא מהרגולטור באף מדינה מערבית אחרת כלשהי.[12] מלבד ישראל, החיסון היה רשום בווייטנאם, בפיליפינים, בבורמה, בהודו, בהונג-קונג ובכמה מדינות באפריקה, וזאת על סמך השימוש בישראל, אבל לא נרכש ולא נמצא בשימוש פעיל באף מדינה.

כאמור, החיסון הנדון הינו חיסון כחול-לבן. הוא יוצר על בסיס מולקולה שפותחה על ידי חברת "ביוטכנולוגיה כללית" הישראלית (BTG), שנוסדה על ידי חוקרים ממכון ויצמן בשנות השמונים. בהמשך התפרקה BTG והחיסון נמכר לחברת SciGen הסינגפורית, שהשקיעה כ-10 מיליון דולר בבנייתו של מפעל SciGen ישראל (סיוואק) ברחובות, והמשיכה את פיתוח החיסון.

כיצד ובאיזה הליך רגולטורי אישר משרד הבריאות הישראלי לרשום דווקא את החיסון הזה? התשובה לשאלה זו נותרת ללא מענה, שכן במאגר הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים של המשרד הבריאות, שהיא הגורם העוסק באישור החיסונים, הפרוטוקול של אישור ה- Sci-B-Vac נעדר. זאת למרות שכל הפרוטוקולים של הוועדה אמורים להיות מפורסמים לציבור באתר משרד הבריאות.[13] פניה שנערכה למשרד הבריאות בנושא זה נענתה שהוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים דנה בהוספת החיסון לתכנית החיסונים בישראל ביום 4 ביולי 2013, אך פרוטוקול הישיבה האמורה אינו נמצא באתר.

גם השאלה הפשוטה מתי אושר החיסון ונרשם על ידי משרד הבריאות לא זכתה לתשובה ברורה, שכן המשרד וחברת סיוואק השיבו שתי תשובות שונות בתכלית: על פי משרד הבריאות, הוא נרשם כבר בפברואר 2000. לעומת זאת, על פי סיוואק "החיסון קיבל אישור רגולטורי בישראל ב-2008". ומתי בדיוק החלו לתת אותו לתינוקות בארץ? גם התשובה לשאלה הזו לוטה בערפל. על פי משרד הבריאות, הוא החל להינתן מאז שנת 2011. ואולם על פי פרסומים בעיתונות בחו"ל, השיווק החל כבר ב-2009. בעלון התרופה כתוב כי "פורמט זה של העלון נקבע על ידי משרד הבריאות הישראלי ותוכנו נבחן ואושר. תאריך האישור: פברואר 2009".[14]

רוני גאמר: הבנת שזה קשור לסיוויבאק רק אחרי שמירב הפנתה את תשומת ליבך, או שהיו לך איזשהן חשדות גם לפני כן?

נורית בן דוד: לא תיארתי לעצמי שזה קשור לסיי בי וואק. הנוירולוגית אמרה לנו באבחון שזה גנטי, למרות שלא התבצעה עד היום בדיקה גנטית. שם קצת התעורר בי ספק שהיא מנסה לשקר לי. למחרת כבר דיברתי עם מירב והכל נפרץ. הכל היה מובן. היה הרבה בכי, הרבה אשמה, הלם וקושי רב להתמודד עם הבשורה שזה הגיע משם. זה היום לדעתי שממש התהפכתי. לא חזרתי להיות מי שהייתי.

בכובע השני שלי כמייסדת העמותה והקבוצה יכולה להעיד כי זה בדיוק מה שקרה להורים שביקשתי מהם לפתוח פנקסים. אתה מקבל יריות בלב, לפי מספר המנות. הורים בכו, כעסו בעיקר. בכו גברים שלא יכלו להכיל את הבשורה. אתה מבין שהשמיים נפלו וחזק מאוד.

ר: אני לא יכול לתאר לעצמי את התחושות, רק לדמיין אותן. יש לי גם מכרים שהבנים הבכורים בגילאי הסיי בי וואק ואובחנו על הספקטרום. כמובן שהוריהם לא מקשרים, ולא מוכנים לקַשֵר. אולי זה חוסר הידיעה, ואולי גם הדיסוננס הקוגנטיבי שפשוט חזק מדי. להבין שאתה בעצמך אישרת או לא התנגדת לנזק שנגרם לילד שלך על ידי המערכת… גם בכורי קיבל את החיסון הזה, הוא בשולי הטווח המסוכן, כנראה שהיה לו מזל ולא חטף את האצוות הבעייתיות. איך מזהים את הסימנים שעלולים לרמוז על הפגיעה?

נ: צר לי לשמוע על כך. בכל מקום שתזרוק אבן תגלה ילד שקיבל את האצוות הנסייניות. 485,000 זה די הרבה ילדים… דור שלם שמציף כרגע את בתי הספר היסודיים בכל המרכז והדרום. אי אפשר היה לחמוק מזה. הקצה העליון של הפגיעות הן פגיעות נוירולוגיות. מאחר והתרכיב היה בכשל הוא פגע ברקמות מוח בין השאר. תחלואה גדולה מאוד באוטיזם, אפילפסיה, קשיי שפה, דיספרקציה, גימגום, יש לציין שיש הרבה ילדים שאני מכירה את חלקם דרך ההורים שנותרו סיעודיים במצב צמח, ואף כאלו שמתו.

הקצה התחתון עד כמה שזה תחתון לכאורה… אלו אלרגיות מסכנות חיים, קשב וריכוז, קשיים בוויסות חושי, פרצי אלימות ותוקפנות. כאבי גפיים קשים, מוטוריקה חלשה מאוד, היפוטוניה בינקות. ממש עשינו סקר הורים. פשוט השחתה נוראית ופגיעה קשה בילדים. הרבה הורים מהקצה התחתון לא מקשרים את החיסון לפגיעות. השרישו לנו שזה מולד, או מופיע אצל ילדים באורח פלא. יש קושי וממש מלחמת מוחות בין האמונה בחיסון לבין האמת הכואבת שהורים אחרים מספרים ומתייסרים. בעיקר מופיע המשפט "למה למשרד הבריאות לגרום לילדים להיות חולים?" התוקפנות החזקה ביותר כלפיי הייתה מול הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. ממש התקשו לקבל את האוטיזם כבעיה שנוצרה מהחומר. ולמרות שזה לא אירוע גנטי הם העדיפו להחזיק בדעה הזו.

ר: איך התמודדת ומה עשית? מהרגע הראשון, אני מניח שעברת את חמשת שלבי האבל עד הקבלה של המצב, אבל לאן זה הוביל אותך? העדת על עצמך שהתחלת לעבוד בזה- במה זה התבטא?

נ: זה התבטא בהכנסת הילדים למעון שיקומי בגיל שנתיים. לפני כן לא ראיתי מעולם תינוקות בני שנתיים עם אוטיזם. הגעתי למעון לביקור ונכמר ליבי… הילדים היו קטנים והחששות מהעתיד מציפים ומוחקים לך את החיוך מהפנים. הייתי צריכה להזכיר לעצמי שבסוף הם פשוט תינוקות, שאני צריכה ליהנות מהגיל הזה, גיל שלא יחזור. לא מצאתי את נפשי. אני זוכרת פוסט שכתבתי בחיסונים בחירה מושכלת בעקבות ראיון שראיתי עם ד"ר קרסו. הפוסט חשף את ההתמודדות הקשה עם אוטיזם. מול משפט של אותו הרופא ש"אוטיזם זה לא סוף העולם". הפוסט צבר אלפי תגובות ושיתופים ואף עלה במאקו. בזמנו הייתי מחובקת על ידי מאקו, עדיין לא הייתי "אויבת העם", עוד לא הכריזו עלי דין רודף ולא הייתי "מתנגדת חיסונים" כהגדרתם. אגב הכתבה עדיין במאקו: "אוטיזם זה כן סוף העולם".

הדיון הציבורי

נורית בן דוד: מהרגע שהבנתי את הכוח העצום של הפייסבוק לא הפסקתי לכתוב בצורה הכי אותנטית שקיימת. פוסטים קשים, מתריסים, הוצאתי את כל הזעם שלי על משרד הבריאות. הרגשתי מרומה, כעסתי מאוד. פתחתי קבוצת וואצפ והקפיצה הראשונה למים נעשתה דרך הקבוצה "חיסונים בחירה מושכלת". הם היו הבמה. היתה תקופה שהם חששו ממני ונחסמתי. זה גרם לי לפתוח קבוצה משלי, בעודי תולה כביסה פתחתי את הקבוצה "החיסון הפגום הפטיטיס בי". התקשורת עצמה העניקה לו את התואר המפוקפק "הפגום". אחר כך אנחנו הוספנו "והנסייני". פתחנו עמותה, והתחלנו לאתר עורך דין שייקח את התלונות שלנו ברצינות… כולם טרקו דלתות. זה היה נשמע מטורף. סיפור מומצא לא אמיתי… זה דחק בנו יותר, אמביציה מטורפת לחקור את האמת. הגענו לעו"ד אהובה טיכו, הרמנו כנס מטורף ברעננה, הוצאנו תביעה ייצוגית עבור חצי מיליון תינוקות, החיסון ירד מהמדפים ברגע שעלתה התביעה.

מאותו הרגע סימנו אותי ואת הקבוצה. הרבה הורים נטשו את ההובלה, מותשים עייפים כואבים… אני נשארתי עם זעם עצום בבטן… זעם שגדל ככל שעברו השנים. לא האמנתי שככה המדינה תנטוש אותנו. תהפוך אותנו מקורבנות לאשמים. לא ידעתי איזה מחיר כבד אשלם על זה מעבר למה שכבר שילמתי… המשפחה שלי התפרקה לרסיסים… הוכפשתי קשות ברשת, קמו פרופילים פיקטיביים במטרה אחת להוריד אותי מאותה הרשת בה צמחתי. למעשה אני נלחמת בהם עד עצם כתיבת שורות אלו… וזו חתיכת עבודה לעמוד לבד מול גופים רצחניים לא פחות ולא יותר. לפארמה הצטרפו גם גופי תקשורת כשהבינו שאני ממשיכה עם המאבק גם בנושא הקורונה.

ד"ר עופר בהרל: המדהים הוא שגם באתר "מדעת", אשר מציג את עצמו כמי ש"ממלא פערים שמשרד הבריאות לא יכול או לא מצליח למלא, במיוחד במתן מידע מדויק ומענה מהיר ואמין בנושא החיסונים", כתוב בפירוש שבשנת 2017 החליטה יצרנית החיסון הישראלית, להגיש את החיסון לאישור הרשויות המוסמכות בארצות הברית (FDA) ובאירופה (EMA). עוד נאמר באתר "מדעת" שלקראת סוף 2019 הסתיימו מחקרי שלב 3 (השלב של המחקר הקליני בקבוצה גדולה של בני אדם) בארצות הברית ובאירופה על כ-4,800 בני אדם מעל גיל 18. עוד נאמר שמבדקי הבטיחות ובדיקות היעילות הללו הראו כי החיסון החדש עדיף על קודמו. בעקבות זאת הודיעה החברה שבכוונתה להגיש בקשות ל-EMA ול-FDA במחצית השנייה של שנת 2020.[15] כך כתוב באתר "מדעת".

הפסקה הזו מאתר "מדעת" מעלה מיידית שתי שאלות (לפחות):

• אם רק בשנת 2017 החליטה יצרנית החיסון הישראלית, להגיש את החיסון לאישור הרשויות המוסמכות בארצות הברית ובאירופה, ומיד אחר כך נאמר שבכוונת היצרנית להגיש בקשות ל-EMA ול-FDA במחצית השנייה של שנת 2020, כיצד ייתכן שהוא כבר הוזרק לתינוקות רבים בישראל שנים רבות לפני כן? האם ייתכן שמשרד הבריאות הישראלי הפך בעצם את התינוקות בישראל למשתתפים בניסוי, מבלי שהסכימו לכך, ומבלי שהוריהם מודעים לכך, וגם מבלי שתוצאותיו יתועדו?
• ומדוע מחקרי שלב 3 בארצות הברית ובאירופה נעשו על בני אדם מעל גיל 18 כשהחיסון מיועד לתינוקות בני יומם?

העיקר הוא שבאתר "מדעת" נאמר שבעקבות ההודעה של משרד הבריאות על הריקול התחוללה סערה ברשת החברתית, כי "חובבי קונספירציות ניצלו זאת להפצה של שמועות מופרכות ופוסטים שגויים ומפחידים". לדברי משרד הבריאות, האירוע שגרם ל-Recall היה "כשל טכני נקודתי ללא כל קשר ליעילות ובטיחות החיסון, ואין לו השלכות על המתחסנים". עוד טען משרד הבריאות כי "לא דווחו תופעות לוואי חריגות ומספר תופעות הלוואי היה קטן".[16]

אולם הורים רבים טענו לתופעות לוואי חמורות ולעיכובים התפתחותיים שילדיהם סבלו מהם אחרי שקיבלו את החיסון הזה. בספטמבר 2018 הוגשה תביעה בשם שני ילדים והוריהם, בגין נזקי גוף שנטען כי נגרמו לילדים כתוצאה מהחיסון הנדון. בכתב התביעה נכתב שהחיסון שווק תוך הטעיה של הרופאים והציבור, מבלי ליידע את ההורים שהוא ניסיוני, ומבלי לקבל את הסכמתם מדעת לכך – "בכך הפכה החברה תינוקות בני יומם לשפני ניסיון". עוד נכתב בכתב התביעה שגם כשהתגלה פגם בחיסון, החברה הסתירה אותו ולא פעלה כראוי כדי לתקנו וליידע את ההורים בזמן, ובכך סיכנה את התינוקות וגרמה לחרדה רבה בקרב ההורים. כתב התביעה היווה למעשה גם כתב אישום חמור של התובעים כנגד משרד הבריאות. נאמר בו ש"המשרד נכשל בתפקידו להגן על בריאות הציבור והיה עליו לתת דין וחשבון לציבור כיצד אישר והכניס לתוכנית החיסונים בתינוקות חיסון שלא אושר מעולם בשום מדינה מערבית וללא ניסויים ראויים בתינוקות, ושהוא עצמו מצהיר שיש בו יותר תופעות לוואי". בתשובה לשאלה שהופנתה למשרד הבריאות מדוע לא נדרשו מהחברה מחקרי בטיחות גדולים בטרם אושר החיסון טען המשרד ש"לא היה צורך בהם".[17]

הדיון הציבורי בסוגיית החיסונים הפגומים הגיע גם לליהיא גרינר, משתתפת העונה השלישית של תוכנית המציאות (הריאליטי) "האח הגדול", בה סיימה במקום השני. ב-2021 היא החליטה "להיכנס בראבק" בסוגיה כשהחלה להעלות שרשרת סטטוסים, סטוריז, פוסטים וסרטונים סביב הנושא, כי לטענתה בנה הבכור נפגע מחיסון פגום להפטיטיס בי: "עשו ניסויים על הילד שלי". עוד אמרה ליהיא ש"זה לא ייאמן, קשר השתיקה שיש סביב זה וכמה מנסים להסתיר מהציבור. אף אחד לא מתייחס לזה. גם לא בתקשורת". גרינר סיפרה שבנה מייקל שנולד ב-2013 וקיבל את החיסון, סבל במשך שנים מתופעות שרק בדיעבד היא הבינה שהן מזוהות עם אותם התינוקות שקיבלו את החיסון הפגום. במקרה שלו זה היה בעיקר ADD או בשמה המלא Attention Deficit Disorder – סוג של הפרעת קשב, המאופיינת בהתנהגות חולמנית, מפוזרת ובלתי מאורגנת. הוא המשיך לסבול מכך עוד שנים אחר כך, בניגוד לשתי אחיותיו שלא חוסנו.

מכיוון שנושא החיסונים הוא נושא טעון ורגיש, התגובות הזועמות כלפי גרינר לא איחרו להגיע, כשחלקן היו מלחיצות ובוטות. "את מפיצה ושותפה לתיאוריות קונספירציה ופייק ניוז", "מה שאת עושה זה פשע וחטא", "אל תתני יד להפצת מידע שקרי על ידי מתנגדי חיסונים. תקשיבי לרופאים אמיתיים", "תגדילי את מינון הציפרלקס שלך ותביני שמתנגדי החיסונים רק משתמשים בך בגלל העוקבים שלך שחשופים לשטויות שפרסמת" – אלו רק חלק מהתגובות של גולשים שזעמו על השיתוף הלא פשוט של גרינר בנושא, שאת תיבת הפנדורה שלו הצליחה, כך נראה, לפתוח מחדש. גרינר אף חשפה בסטורי שהיא קיבלה אזהרות על כך שעלולים לנקום בה בעקבות ההתעסקות שלה בנושא.[18]

גרינר לא הייתה היחידה שהנושא הטריד אותה. ברשת היו קיימות קבוצות דיון עם עשרות אלפי חברים והורים שדנו בנושא, ובהן קבוצות הפייסבוק "החיסון הפגום הפטיטיס B" עם יותר מ-26 אלף חברים ו"החיסון הפגום" עם יותר מ-9,600 חברים. חלק מהקבוצות אף הוזכרו בכתב התביעה.

מחאה וקורונה

רוני גאמר: ואז פרצה הונאת הקורונה… איפה זה תפס אותך ואיך הגבת?

נורית בן דוד: ידעתי שעומד להגיע אסון. כבר זיהיתי את התהליכים של ההונאה מהסיפור שלנו. הגעתי להפגנות שהיו בהבימה, ולאט לאט הכרתי את האנשים החדשים בשכונה שדיברו בשפה שלי… לפני הקורונה הייתי בטוחה שאנחנו פשוט לבד. המדינה המשיכה הלאה ואף אחד לעולם לא יעזור או יקשיב או ייתן חיבוק מנחם. זה הרגיש טבעי, כאילו המשפחה האובדת שלי חזרה אלי. הכלים שהשתמשתי בהם מול הסיי בי וואק שימשו אותי במלחמה הזו. הצלחתי לסכל כמה פיגועים, בעיקר להניס את האחיות מבתי הספר, להעלות מודעות ואת המורל עם השלט העצום באיילון. סיירות הורים. פוסטים שהגיעו גם לתקשורת והלמו בה ללא הרף. לא היה פחד. ואנשים נאחזו בזה. נוצרה קהילה נוספת, מעגל שני מאוד מלוכד מעבר לקבוצת ההורים שגדלתי בה בסביוואק.

ר: מה בעינייך ההישג המשמעותי ביותר במאבק שלך, ומצד שני הכישלון הצורב ביותר שלך?

נ: הכישלון הוא רק הפגיעה בילדים שלי בגלל חוסר מודעות שלי לנזקי החיסונים. אני רואה במאבק הזה ניצחון ענק, מצווה גדולה מבחינתי להעיר אנשים לאמת. להתחיל להטיל ספק, לא לקבל כל דבר כמובן מאליו, להיות מודעים לסכנות ולהישמר. שלא יעברו אימהות נוספות את הטראומה שלי, ושיחזרו להקשיב לאינטואיציה הנשית האימהית הגבוהה שלהן.

מה זה צהבת בכלל?

ד"ר עופר בהרל: הפטיטיס B / צהבת B מועברת, ככל הידוע על פי המדע הרשמי, באמצעות חדירת הנגיף לכלי הדם עקב מגע עם דם או נוזלי גוף אחרים (נוזל הזרע או נוזלי הפות) של אדם הנושא את הנגיף. המחלה אינה מועברת במגע אקראי כמו לחיצת יד, חיבוק ואף לא באמצעות נשיקה. המצבים העלולים להוביל להדבקה הם יחסי מין לא מוגנים, הזרקת סמים באמצעות מחטים שאינן סטריליות, מגע של רקמה פצועה עם דם נגוע – מצב מסוכן זה קיים בקרב צוותים רפואיים, והדבקה של יילוד מאם נשאית בעת הלידה.^[19]

כלומר, בשונה ממחלות זיהומיות "רגילות", כאבעבועות, חצבת, חזרת, שעלת וכו', הדבקה בהפטיטיס B אינה מתרחשת במגע שגרתי, מאחר שהנגיף אינו עובר באוויר (לא בשיעול או רוק) וגם לא במזון או מים.^[20] אם נשאית היא מי שהייתה חולה במחלה. הנגיף נשאר בגוף בכ-5% מהחולים והם מוגדרים נשאים. על-פי נתונים רשמיים שיעור הנשאים בארצות הברית מוערך בכ-0.3% מהאוכלוסייה,^[21] ובבריטניה שיעור הנשאים דומה.^[22]

בישראל, כמה מפתיע, משרד הבריאות אינו אוסף נתונים על מספר הנשאים, אך מחקרים שונים מצאו ששיעור הנשאוּת בקרב נשים בגיל הפיריון במגזר היהודי מוערך בכ-0.7%.^[23] החיסון להפטיטיס B / צהבת B מספק, ככל הידוע, הגנה בפני הידבקות, ויוצר, לכאורה, אפקט הגנת עדר. עם זאת הנגיף נזקק לנסיבות מאד לא שכיחות על מנת לדלג מאדם לאדם. מבין דרכי ההדבקה – יחסי מין, הזרקת סמים והדבקה בלידה מאם נשאית. רק האפשרות האחרונה רלוונטית לתינוק.

במסמך המתאר את ההחלטה לחסן להפטיטיס B את כל התינוקות בארצות הברית ביום לידתם ה-CDC אינו מציין מדוע כך הוחלט.^[24] בישראל מקובל להמליץ על החיסון ללא קשר למצב הנשאוּת של האם. בספרות המדעית ניתן למצוא רק קומץ מקרים של הידבקות ילדים בגן או בבית-הספר, וגם במקרים ספורים אלו נסיבות המקרה אינן חד-משמעיות.^[25] ליותר מ-99% מהילדים קיימת חסינות עדר למחלה מעצם השתייכותם למשפחה שאין בה נשא. הסיכוי להידבק בהפטיטיס B במהלך הילדוּת הוא קלוש ביותר, ורק לעיתים נדירות מאוד המחלה יכולה להיות חריפה.^[26]

קלוש אף יותר הוא הסיכוי שילד חולה ידביק ילד אחר, ובמיוחד תינוקות בחודשי חייהם הראשונים. מדוע אם כן החיסון ניתן בשלוש מנות בחצי השנה הראשונה של החיים: ביום הלידה, בהיותו בן חודש ובגיל שישה חודשים? נראה שהסיבה למתן החיסון במועדים אלו, ובמיוחד ביום הלידה, היא משיקולים טכניים וכספיים. המערכת הרפואית מתקשה לבדוק את כל אוכלוסיית הנשים ההרות ולגלות מי מתוכן נשאית של המחלה, והבדיקה לכך גם יקרה. במילים אחרות, עקב החשש שמא ישנן נשים נשאיות הוחלט לחסן את כל אוכלוסיית הילודים. נימוק נוסף הוא שמי שמקבל את החיסון ביום הלידה, הסיכוי שלו להשלים את כל הסדרה של 3 מנות גבוה יותר. אשאיר את הנימוק הזה ללא התייחסות מצידי…

רובם הגדול של התינוקות, ילדים ונערים אינם בסכנה מזיהום זה – אפילו רשויות הבריאות מסכימות לכך. כמו כן ידוע שהיעילות של החיסונים בילדים מחזיקה מעמד לא יותר משנתיים, וכי היא קטנה מאוד. ל-80% מהנדבקים המבוגרים המחלה עוברת ללא תסמינים או עם תסמינים קלים מאוד והם אפילו לא מודעים לכך שחלו. אחרי ההדבקה הם זוכים לחסינות לכל החיים. מתוך 20% הנותרים שמאובחנים בצהבת, 95% מבריאים לחלוטין וזוכים לחסינות מפני צהבת B. רק רבע מתוך 5% הנותרים מפתחים כעבור 20-30 שנה שחמת כבד. הסיבה לכך הוא לא נגיף צהבת B בפני עצמו, אלא התגובה החיסונית של הגוף. 70% מחולי צהבת B הם מכורים לסמים, אלכוהוליסטים, חסרי בית ומרובי פרטנרים מיניים.

כלומר יש טעם לחסן תינוקות נגד צהבת B רק אם הוריהם מתכננים להם קריירה בתחום תעשיית המין, או אם יש להם (לתינוקות) נטיות נימפומניות (ביום לידתם…), או שהוריהם חוששים מכך שהם (התינוקות) יתמכרו לסמים קשים. ואפילו במקרים הללו אין טעם לחסן ביום הלידה אלא להמתין עד גיל ההתבגרות המאוחר. ובוודאי שאין כל הצדקה להכניס את החיסון בין חיסוני השגרה.

על כך יש להוסיף שמגפות טבעיות של הפטיטיס B הינן נדירות מאד. התפרצויות רחבות היקף התרחשו בעיקר בהקשר להליכים רפואיים, בדרך כלל – חיסונים. ההתפרצות המתועדת הראשונה של הפטיטיס B נרשמה בעת מבצע התחסנות לאבעבועות רוח בגרמניה ב-1883.^[27] ההתפרצות המתועדת הגדולה ביותר של ככל הנראה מגפה של הפטיטיס B אי פעם אירעה בקרב חיילים אמריקאים במלחמת העולם השנייה שחוסנו נגד קדחת צהובה. 28,565 חיילים חלו במחלה, ו-62 מהם נפטרו ממנה.^[28]

מרבית המדינות ממליצות על חיסון זה לקבוצות סיכון בלבד. בישראל החיסון נגד הפטיטיס B ניתן בשלוש מנות בחצי השנה הראשונה של החיים: ביום הלידה, בהיותו של הפעוט בן חודש ובגיל שישה חודשים. החיסון הראשון נגד הפטיטיס B הוצג ב-1981. במחקר שפורסם בשנת 1994 נקבע כי למרות שקיים חיסון כמות החולים לא קטנה.^[29] ברוב המדינות האירופאיות החיסון לא נעשה לתינוקות בסמוך ללידה. במדינות מסוימות באירופה לא מחסנים כלל נגד הפטיטיס B, ועם זאת אין שם מגיפות של המחלה.^[30]

אפילוג

מבחינה משפטית הכל נמצא בתביעות הטרדה ולשון הרע. מקווה לחשיפה מלאה של המעורבים בעיקר הרופאים שנוטלים במסע הציד הזה חלק. נמצאת מול ידיעות אחרונות בנוגע ללשון הרע וחשד להפצת מחלה כשאני בעצם בבית מבודדת וחולה. מול פייסבוק בצו חשיפה למפעיל הדף "ענת הולי" שרודף את חיי כבר מעל שנתיים עד כדי מעקבים פיזיים ופרסום תמונתי. נמצאת במאבק מטורף "משפט שלמה" מודרני מול אב ילדיי, מי שמנהל את התיק נגדי אלו ראשי מחוסגן ומדעת, ועורך הדין שלהם. הנסיון לקבור אותי תדמיתית הוא עז ומקריפ. אני לא מתכוונת לוותר לאף אחד מהם.

ר: גם לא ניתן לך לוותר או להיפגע מהם. ברור לכולנו שכל עוד אנחנו יחד, תומכים וחושפים את הנבלות בפומבי, וכמה שיותר פומבי יותר טוב, ויש לנו תמיכה משותפת במטרה להוציא את האמת לאור, אנחנו יותר בטוחים. עם זאת, אין לך רגעים שבהם את חושבת לעצמך למה אני צריכה את כל זה? כל המלחמות, המאבקים, הפומביות. אולי עדיף פשוט להיות שם עם הילדים, לדאוג להם, לטפל בהם ולא להתעסק בכל החרא הזה?

נ: אני דואגת להם. מטפלת בהם, ועדיין מוצאת זמן להילחם בטרור הזה שמופעל מולנו ונגדנו. רואה בזה שליחות. זה לא נעשה מתוך רחמים, אלא מתוך חוזק פנימי ותעצומות נפש שיש רק למעטים. עד לניצחון.

ר: מאחל לך ניצחון מהיר ואמיתי, ולכולנו… המון בהצלחה יקירה

נ: אכן זה לכולנו. לכל השבט שצמחנו להיות. אם נרצה או לא 🙏

ר: שאלה אחרונה בעקבות ההתפתחויות המצערות. האם יש קשר לדעתך בין מה שאת עברת לבין מה שכל עם ישראל עובר בימינו? יש לך משהו למסור או לומר לעולם בשעה הקשה הזו?
נ: זה חזק השאלה שלך כי רק אתמול ישבתי וחשבתי על זה… בשבת השחורה (השבעה באוקטובר), בעודי מעלה את הפוסט האחרון שלי בשעה דיי מוקדמת עוד לפני שידעתי על הטבח במסיבה, בבסיסים ובעוטף, ההרגשה של הבגידה חילחלה אלי… מי שמצא עצמו נבגד יודע ומרגיש כשזה נעשה שוב. הרגשה מטלטלת שאני לא יכולה להסביר במילים. שנטשו אותך שוב. שנטשו גם את האחרים.
כתבתי מה שהרגשתי באותו הרגע ומאז לא כתבתי כלום. כל התחזיות שלי התממשו. ככה אמון נשבר, אבל גם האמת נכנסת מבעד לסדק. קשה מאוד להתעורר לאמת אתה צריך לעבור את הטראומה ואת ההלם כדי לפקוח את העיניים. וזה כרוך בסבל. אני מאוד מאמינה שאם העם הזה יידע להתאחד ולחבר את השורות, אהבת חינם וערבות הדדית תנצח כל איום וכל משטר זדוני שהגיע לכלות אותה מבפנים ומבחוץ.
וטיפ קטן… לדעתי, האמת נמצאת בשמונה השעות בהם נעלמה המדינה.

ר: תודה רבה נורית. אני מאחל לך ולילדים רק טוב. שפע בריאות חירות אהבה, כי יותר מזה, זה כבר מותרות בימינו… 😘❤️

---

[1] https://www.israel21c.org/hepatitis-b-no-match-for-scigens-new-vaccine

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

בית המשפט יכריע: האם מאות אלפי ילדים נפגעו מחיסון פגום?

[3] https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/29072015_3.aspx

https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/02082015.aspx

[4] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[5] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8779530/ – הפניה למספר מחקרים בנושא זה במשך מס' שנים

[6] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[7] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3056430/pdf/IJAD2011-276393.pdf

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22099159/

[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9194109/

[10] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[11] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000865960

[12] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[13] להלן הקישור לאתר הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת של משרד הבריאות למחלות זיהומיות וחיסונים (דרך אגב, יש בו פנינים רבות שתזכנה לבמה הראויה להן במאמרים נפרדים): https://www.gov.il/he/Departments/publicbodies/committee-infectious-diseases-vaccines

[14] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[15] https://www.midaat.org.il/midaat/press/scibvac-qa/

[16] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690411,00.html

[17] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5348495,00.html

כתב תביעה חמור: "חיסון ניסיוני ניתן לתינוקות בישראל"

[18] https://www.israelhayom.co.il/article/856553

[19] https://www.maccabi4u.co.il/2980-he/Maccabi.aspx?TabId=2982_2983_2986

[20] https://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/chapters.html

[21] https://www.cdc.gov/Mmwr/preview/mmwrhtml/00000036.htm?fref=gc

[22] https://www.hse.gov.uk/biosafety/blood-borne-viruses/hepatitis-b.htm

[23] https://drive.google.com/file/d/11JcqsIZCPFZYu6q29YXVGmrRdeg7K9i7/view

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23330257/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1834799/

[24] https://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00033405.htm?fref=gc

https://archive.is/kccin

[25] https://drive.google.com/file/d/1tNQw80K3IY-FNOoaAcxrDe2oVmt0bb5p/view

[26] https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_b.aspx

[27] https://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/chapters.html – עמ' 115.

[28]   Plotkin 2013 – Vaccines (6th edition) – עמ' 205- https://www.sciencedirect.com/book/9781455700905/vaccines

[29] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9987458/

[30] https://vaccine-schedule.ecdc.europa.eu/