תרבות

אי שם בשנות התשעים העתיקות, ישבתי בבית הקולנוע המקומי, כוסס ציפורניים בהתרגשות ומחכה לרגע בו איש העטלף האגדי יופיע על פני המסך עם גלימתו השחורה

פוסט קולוניאליזם ושירה ב"סייקלו" סרטו של טראן אן הונג (ויאטנם/ צרפת 1995) מבוא המונח סייקלו מיד מתחבר לרטוריקה של העולם הקולוניאלי[1], וזאת משום שכלי הרכב

מי התחיל? המונח "אמנות מודרנית" אמנם ממשיך לצרום לאוזניהם של רבים עד ימינו אנו, אולם שורשיה של תנועה נועזת ומרדנית זו בתולדות האמנות נעוצים כבר

"לפעמים הקולנוע הוא היקום, העולם או אם תרצו הטבע" אנדרה באזין[1] "בפרמיירה בקאן, חלק מהקהל קרא קריאות בוז ל"עץ החיים" של טראנס מאליק, בלוגרים עדכנו